האם תרופות צריכות להיות כשרות לפסח?

חמץ שאינו ראוי לאכילה

השולחן ערוך (או״ח תמב, ד) כותב שדבר שנתערב בו חמץ ״ואינו מאכל אדם כלל״, כמו התריאק״ה (תרופה עתיקה), מותר להשאיר אותו ברשותו בפסח, אף שלכתחילה אסור לאכול אותו. ובסעיף ט (תמב, ט) נפסק שחמץ שנפסל מאכילת כלב – כבר אינו נחשב חמץ כלל. על היסודות האלה בנו פוסקי הדורות את דין התרופות: חומרי מילוי בטבלייה, גם אם מקורם בעמילן חיטה, אינם ״מאכל״ במצבם הנוכחי.

מה מקובל להורות

רוב פוסקי דורנו כתבו שחולה – גם חולה שאין בו סכנה – רשאי לבלוע כדורים וקפסולות שאין להם טעם, גם אם לא נבדקו לפסח, משום שאין בהם חמץ הראוי לאכילה, ובולעים אותם שלא כדרך אכילה. לעומת זאת תרופות שיש להן טעם טוב – סירופים, טבליות מציצה ולעיסה, ויטמינים לילדים בטעם פרי – יש להן דין חמור יותר, ומשתדלים לקנות מהן תכשיר שנבדק לפסח.

רשימות התרופות

לפני פסח מתפרסמות רשימות של תרופות שנבדקו ונמצאו נקיות מחמץ. הרשימות האלה נועדו לאפשר בחירה מהודרת כשיש תחליף שווה; אין לראות בהן איסור על כל תרופה שלא מופיעה בהן. ההחלטה להחליף תרופה נעשית רק עם הרופא המטפל.

משחת שיניים וקוסמטיקה

משחת שיניים אינה ראויה לאכילה, ולכן מעיקר הדין אין בה איסור חמץ. עם זאת, מאחר שמכניסים אותה לפה, רבים נוהגים להשתמש בפסח במשחה שיש עליה הכשר לפסח. קרמים וסבונים שאינם נאכלים – מקילים בהם יותר.

הכלל

פיקוח נפש ובריאות קודמים לכל. מי שנוטל תרופה קבועה – ימשיך ליטול אותה, ואם יש לו שאלה על תכשיר מסוים – ישאל רב שבקי בנושא.