האם צריך לבדוק חמץ במשרד או בחנות?

כל מקום שמכניסים בו חמץ

השולחן ערוך (או״ח תלג, ג) פוסק: ״בודק כל המקומות שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ״. אפילו ״בתי כנסיות ובתי מדרשות צריכים בדיקה, מפני שהתינוקות מכניסין בהם חמץ״ (תלג, י). משרד שאוכלים בו, חנות, מחסן, רכב או מקום עבודה – כולם בכלל ״מקום שמכניסים בו חמץ״.

מי בודק

החובה חלה על מי שהמקום ברשותו – הבעלים או השוכר. עובד במשרד של אחרים – בודק את המגירה והשולחן שלו, כשהם ברשותו. בעל עסק – אחראי לכל העסק, ויכול למנות שליח שיבדוק בשבילו.

הברכה

מי שבודק את ביתו ואת משרדו – מברך פעם אחת בבית, ומכוון לפטור גם את המשרד. אם המשרד רחוק והבדיקה נעשית בנפרד – יש אומרים שמברך שוב, ויש שבודקים בלי ברכה. אפשר גם לבדוק את המשרד בליל י״ג או ביום י״ג לאור פנס, בלי ברכה, כשאי אפשר בליל י״ד.

מכירה

רבים מוכרים את החמץ שבעסק במכירת חמץ, ואת המקום עצמו – משכירים לגוי. מקום שהושכר כדין – יש אומרים שאין צריך לבדוק אותו, אבל חמץ שנמצא בשטח שמשתמשים בו בפסח – צריך לבער. לכן בדרך כלל מנקים ובודקים את המקומות שבשימוש, ומוכרים את המחסנים.

רכב

ברכב מצויים פירורים בשקעים ובמושבים. נוהגים לשאוב, לנקות ולבדוק לפני פסח, ובליל י״ד לבדוק בפנס. מי שלא יוכל – יבדוק לפני כן בלי ברכה. וכן תיק בית ספר, תיק עבודה ומעילים – נוהגים לרוקן ולבדוק את הכיסים, שגם בהם מצוי חמץ.