למה מסבים בליל הסדר ועל איזה צד?

דרך חירות

השולחן ערוך (או״ח תעב, ב) כותב: ״יסדר שולחנו יפה בכלים נאים כפי כוחו, ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות״. בימי קדם, בני חורין אכלו בשכיבה על מיטות, נשענים על הצד. בליל הסדר אנחנו מתנהגים כבני חורין, כי ״בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים״.

צד שמאל

״כשהוא מיסב – לא יטה על גבו ולא על פניו ולא על ימינו, אלא על שמאלו״ (תעב, ג). הטעם: אוכלים ביד ימין, ואם ייטה לימין – לא יוכל לאכול בנוחות, וגם יש חשש שהמזון ייכנס לקנה. הרמ״א שם: ״ואין חילוק בין איטר לאחר״ – גם שמאלי מסב על שמאל.

במה מסבים

בארבע הכוסות, באכילת כזית מצה בתחילת הסעודה, בכורך ובאפיקומן. במרור – אין מסבים, כי הוא זכר לעבדות. בשאר הסעודה – אם רוצה להסב, משובח.

שכח להסב

״כל מי שצריך הסיבה – אם אכל או שתה בלא הסיבה – לא יצא, וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה״ (תעב, ז). הרמ״א שם מביא דעה שבזמן הזה אפשר לסמוך בדיעבד על מי שלא הסב, ויש בזה פרטים: בכוסות השלישית והרביעית אין חוזרים לשתות.

נשים

״אשה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה״ (תעב, ד). הרמ״א: ״וכל הנשים שלנו מיקרי חשובות, אך לא נהגו להסב, כי סמכו על דברי ראבי״ה דבזמן הזה אין להסב״. בפועל נשים רבות אינן מסבות, ויש שנוהגות להסב. בן אצל אביו – מסב, ותלמיד לפני רבו – לא, אלא אם נתן לו רשות.

ראו סדר ליל הסדר ועריכת שולחן הסדר.