ראש השנה – שאלות ותשובות
19 שאלות בנושא ראש השנה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חגים ומועדים.
- האם אישה חייבת בשמיעת שופר?
מעיקר הדין אישה פטורה משמיעת שופר בראש השנה, כי זו מצוות עשה שהזמן גרמא. אבל נשים קיבלו על עצמן לשמוע שופר בכל שנה, וכך המנהג בכל קהילות ישראל. לגבי ברכה: אשכנזיות מברכות לעצמן, ולפי השולחן ערוך, מנהג הספרדים, אין מברכים לנשים.
- האם מותר לישון ביום ראש השנה?
נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה, והרמ״א כותב שזה ״מנהג נכון״, כי ״מאן דניים בריש שתא – ניים מזליה״. המנהג נאמר בעיקר על הבוקר, עד חצות היום. מי שעייף מאוד, ויתפלל בכוונה רק אם ינוח, יכול לנוח מעט אחרי חצות. ובלילה – ישנים כרגיל.
- מה מברכים על פרי חדש בליל שני של ראש השנה?
בקידוש של ליל שני של ראש השנה מניחים על השולחן פרי חדש, שעוד לא אכלו ממנו העונה, ואומרים שהחיינו בקידוש, ומכוונים גם על הפרי. אחרי הקידוש מברכים על הפרי ״בורא פרי העץ״ או ״האדמה״ ואוכלים. אם אין פרי חדש – אומרים שהחיינו בכל זאת.
- למה ראש השנה יומיים גם בארץ ישראל?
כי ראש השנה חל בראש החודש, ובזמן קידוש החודש על פי עדים גם בירושלים לא ידעו מראש אם העדים יבואו ביום השלושים. לכן נהגו לשמור שני ימים, והחכמים תיקנו שכך יישאר לדורות. בשאר החגים – בארץ ישראל יום אחד, כי השלוחים הגיעו בזמן.
- למה טובלים תפוח בדבש בראש השנה?
טובלים תפוח מתוק בדבש בליל ראש השנה כסימן לשנה טובה ומתוקה, ואומרים ״יהי רצון... שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה״. המנהג מובא ברמ״א בשם הטור ואבודרהם. מברכים על התפוח ״בורא פרי העץ״, ואחר כך אומרים את היהי רצון. אין זו חובה אלא סימן ותפילה.
- מה זה שבת שובה?
שבת שובה היא השבת שבין ראש השנה ליום כיפור. שמה בא מההפטרה ״שובה ישראל עד ה׳ אלוקיך״ (הושע יד). נוהגים שהרב דורש בה בענייני תשובה והלכות יום כיפור, ומוסיפים בה את תוספות עשרת ימי תשובה בתפילה. יש שקוראים לה ״שבת תשובה״.
- מה מאחלים בראש השנה – ״שנה טובה״ או ״כתיבה וחתימה טובה״?
בליל ראש השנה נוהגים לברך ״לשנה טובה תיכתב (ותיחתם)״ – כך כתב הרמ״א בשם הטור. אחרי ראש השנה מברכים ״גמר חתימה טובה״ או ״חתימה טובה״, ואחרי יום כיפור – ״גמר טוב״. ״שנה טובה״ סתם – מתאים כל הימים.
- למה לא אוכלים אגוזים בראש השנה?
יש שנוהגים שלא לאכול אגוזים בראש השנה, כי ״אגוז״ בגימטריה ״חט״ (17, בלי האות א׳ השקטה), ועוד שהם מרבים ליחה ומפריעים לתפילה. כך כתב הרמ״א בשם המהרי״ל. זה מנהג של ״מדקדקים״, לא איסור. יש שנמנעים רק בשני ימי החג, ויש שעד הושענא רבה.
- האם צמים בערב ראש השנה?
נוהגים להתענות בערב ראש השנה – כך כתב השולחן ערוך – אבל זו תענית של מנהג, שאינה צריכה להשלים עד צאת הכוכבים, ורבים אוכלים בה לפני חצות או לפני מנחה. היום רוב הציבור אינו צם, ויש שמתענים רק עד חצות.
- האם תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת?
לא. כשהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת – אין תוקעים בשופר, ותוקעים רק ביום השני. חז״ל גזרו שמא יטלטל אדם את השופר ברשות הרבים כדי ללמוד לתקוע. השופר בשבת מוקצה, ואסור לטלטלו שלא לצורך. בתפילה אומרים ״זכרון תרועה״.
- למה קוראים בראש השנה על עקדת יצחק?
ביום הראשון של ראש השנה קוראים על הולדת יצחק (״וה׳ פקד את שרה״), וביום השני – את עקדת יצחק. העקדה מזכירה את זכות אברהם ויצחק, ואת האיל שבמקומו תוקעים בשופר של איל. אנו מבקשים ״ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור״.
- איזה שופר כשר – איזה שופר אפשר לקנות?
מצווה מן המובחר לתקוע בשופר של איל, כפוף. בדיעבד כל השופרות כשרים – כפופים ופשוטים – חוץ מקרן של פרה, קרניים של חיות שאינן חלולות וקרן של בהמה טמאה. בעדות תימן נוהגים בשופר ארוך של יעל. קונים שופר עם תעודת כשרות שאינו סדוק ולא נקדח בו חור.
- האם צריך לטבול במקווה בערב ראש השנה?
אין חובה, אבל ״יש נוהגין לטבול בערב ראש השנה״ – כך כתב הרמ״א – כהכנה ליום הדין. בערב ראש השנה גם מכבסים ומסתפרים לכבוד החג, אומרים סליחות מרובות ועושים התרת נדרים. יש שנוהגים ללכת לבית הקברות ולתת צדקה.
- האם מותר לבכות בראש השנה?
בכי מתוך התעוררות בתפילה, בתשובה ובבקשת רחמים – מותר ואף ראוי בראש השנה, ורבים מגדולי ישראל בכו בתפילות היום. מה שאין לעשות הוא לשקוע בעצב ובדאגה, שהרי ראש השנה הוא יום טוב, ונחמיה אמר בו לעם ״אל תתאבלו ואל תבכו… כי חדוות ה׳ היא מעוזכם״.
- למה לובשים לבן בראש השנה?
המשנה ברורה כותב שבראש השנה אין ללבוש בגדי רקמה ומשי מפוארים כבשאר ימים טובים, ״דיהא מורא הדין״, אלא ״בגדים לבנים נאים״. הלבן מבטא טהרה, ביטחון שה׳ ימחל, ותקווה ״אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו״. יש מקומות שלא נהגו בכך, ושם לובשים בגדי שבת רגילים.
- כמה זמן לפני ראש השנה מתחילים לתקוע בשופר באלול?
האשכנזים תוקעים בשופר אחרי תפילת שחרית מראש חודש אלול – מיום ראשון או שני של ראש חודש, לפי המנהג – וממשיכים כל החודש עד ערב ראש השנה, שבו אין תוקעים. הספרדים אינם תוקעים בסוף התפילה, אלא בזמן אמירת הסליחות שמתחילות מראש חודש אלול.
- למה אומרים ״אבינו מלכנו״ ומתי לא אומרים?
אומרים ״אבינו מלכנו״ בראש השנה, ביום כיפור, בעשרת ימי תשובה ובתעניות ציבור, אחרי שמונה עשרה של שחרית ומנחה. לא אומרים בשבת, ונוהגים שלא לומר במנחה של ערב שבת ובימים שאין אומרים בהם תחנון. ביום כיפור שחל בשבת – אומרים רק בנעילה.
- מה עושים בערב ראש השנה – סליחות, התרת נדרים ומה עוד?
בערב ראש השנה מרבים בסליחות באשמורת, אין אומרים תחנון ואין תוקעים בשופר. נוהגים לעשות התרת נדרים, יש הנוהגים להתענות עד חצות או עד אחר מנחה, ללכת לקברי צדיקים ולתת צדקה. מסתפרים, מכבסים ויש הטובלים במקווה, ולובשים בגדי שבת לכבוד החג.
- האם מותר לשמוע שופר בהקלטה או בשידור?
לא יוצאים ידי חובה בשמיעת שופר מהקלטה, מרדיו, מטלפון או משידור חי. השולחן ערוך פוסק שמי ששמע ״קול הברה״ ולא את קול השופר עצמו – לא יצא, ופוסקי זמננו כתבו שקול שעבר דרך מכשיר אלקטרוני אינו קול השופר. מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת – יבקש שיבואו לתקוע לו בביתו.