מה זה אפיקומן ועד מתי אוכלים אותו?

זכר לפסח

השולחן ערוך (או״ח תעז, א) כותב: ״לאחר גמר כל הסעודה אוכלים ממצה השמורה תחת המפה כזית כל אחד, זכר לפסח הנאכל על השובע, ויאכלנו בהסיבה, ולא יברך עליו, ויהא זהיר לאכלו קודם חצות״. האפיקומן הוא חצי המצה האמצעית שנשברה ב״יחץ״ והוטמנה.

המילה ״אפיקומן״

המשנה (פסחים י, ח) אומרת: ״אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן״ – כלומר, אחרי אכילת הפסח לא מוסיפים קינוח או מעבר לסעודה אחרת. מכאן שם האפיקומן: הוא האוכל האחרון, ואחריו לא אוכלים דבר, כדי שטעם המצה – זכר לפסח – יישאר בפה.

עד חצות

קורבן הפסח נאכל עד חצות, לפי חכמים, ולכן גם האפיקומן, שהוא זכר לו, נאכל לכתחילה לפני חצות. הרמ״א מוסיף שיש להקדים גם את ההלל לפני חצות. חצות הלילה משתנה לפי המקום – בישראל בדרך כלל סביב 12:40 בלילה בשעון קיץ. ראו זמני היום.

אם עבר חצות

מי שהתעכב ועבר חצות – אוכל את האפיקומן בכל זאת, ויש פוסקים שכתבו שיכוון שאם הלכה כרבי עקיבא, שזמן הפסח כל הלילה – יוצא ידי חובה.

כמה

נוהגים לאכול כזית, ויש מהדרים לאכול שני זיתים – אחד זכר לפסח ואחד זכר למצה שנאכלה עמו. אם אין מספיק מהמצה האמצעית – משלימים ממצות שמורות אחרות. ראו כמה מצה ויין.

הגניבה

מנהג ״גניבת האפיקומן״ בידי הילדים נועד להשאיר אותם ערים ומעורבים עד סוף הסדר, ״בשביל התינוקות שלא ישנו״. זה מנהג יפה, ובלבד שלא יגרום לעיכוב אחרי חצות.