האם תרופות צריכות להיות כשרות לפסח?

העיקרון

השולחן ערוך (או״ח תמב, ב) קובע שחמץ ״שעיפשה ונפסלה מלאכול הכלב״ אינו חמץ שחייבים לבער. ובסעיף ד׳ (תמב, ד) – דבר שנתערב בו חמץ ״ואינו מאכל אדם כלל״ מותר לקיימו, אבל לאכלו – אסור. על בסיס זה דנו הפוסקים בתרופות.

כדורים ללא טעם

רוב פוסקי זמננו התירו לבלוע כדורים וקפסולות שאין להם טעם, גם כשאחד מחומרי המילוי שלהם עשוי מעמילן חיטה, משום שהחמץ נפסל מאכילה עוד לפני פסח, ובליעה כזו אינה ״אכילה״ רגילה. יש המחמירים לחפש חלופה כשרה לפסח כשיש אחת זמינה בקלות.

סירופים וכדורים בטעם

תרופה שיש לה טעם טוב – סירופ, טבליות לעיסה או מציצה – נחשבת ראויה לאכילה, ולכן יש להקפיד שתהיה ללא חמץ. לשם כך מתפרסמות לפני פסח רשימות תרופות שנבדקו.

קטניות

אשכנזים הנוהגים שלא לאכול קטניות – רוב הפוסקים הקלו בתרופות שיש בהן רכיב קטניות, ובוודאי לחולה.

חשוב

חולה, ובוודאי חולה שיש בו סכנה, לא יפסיק ולא ישנה תרופה בגלל פסח. ההלכה מתירה במקום חולי, והשאלה – לשאול רב, וההחלטה הרפואית – בידי הרופא.