האם קינואה כשרה לפסח?

לא דגן

השולחן ערוך (או״ח תנג, א) קובע שרק חמשת מיני דגן באים לידי חימוץ, ואילו ״אורז ושאר מיני קטנית... אינם באים לידי חימוץ ומותר לעשות מהם תבשיל״. קינואה היא זרע של צמח ממשפחה אחרת לגמרי, ואין בה חשש חמץ מן הדין.

מנהג הקטניות של אשכנז

הרמ״א שם מוסיף ש״המנהג באשכנז להחמיר״ שלא לאכול קטניות בפסח, ״ואין לשנות״. השאלה היא אם קינואה נכללת במנהג. הקינואה הגיעה לעולם היהודי רק בדורות האחרונים, ולא הייתה מוכרת לקהילות שקיבלו על עצמן את המנהג. לכן רבים מפוסקי אשכנז בדורנו כתבו שאין לגזור עליה, ויש שהחמירו משום שהיא דומה לקטניות במראה ובשימוש, ונמכרת לעיתים יחד עם דגנים. גופי הכשרות חלוקים בזה, ויש קינואה שמשווקת עם הכשר ״לאוכלי קטניות״ בלבד.

בפועל

גם מי שאוכל קינואה צריך לוודא שיש עליה הכשר לפסח: בגידול ובאריזה עלולים להתערב גרגרי חיטה או שעורה. ולפני הבישול נוהגים לברור אותה היטב.

למה בכלל יש מנהג קטניות

המשנה ברורה מביא כמה טעמים למנהג: שהקטניות דומות לדגן ומבשלים מהן תבשיל ועושים מהן קמח כמו מן הדגן, ושלעיתים מתערבים בהן גרגרי דגן. הטעמים האלה הם שמביאים חלק מהפוסקים להחמיר גם בקינואה, וחלקם מקילים משום שמנהג שהתקבל על מינים מסוימים אינו מתפשט מעצמו למינים חדשים.

ספרדי ואשכנזי בבית אחד

בבית שבו בני משפחה מעדות שונות אפשר לבשל קינואה לבני ספרד; היא אינה אוסרת את הכלים לבני אשכנז.