האם אומרים תחנון בחודש ניסן?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תכט, ב) כותב: ״אין נופלים על פניהם בכל חודש ניסן, ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה, ואין מספידין בו, ואין מתענין בו להזכיר בציבור״. הרמ״א מוסיף: ״גם אין אומרים צידוק הדין בכל חודש ניסן, ונהגו שאין מתענין בו תענית כלל, אפילו יום שמת בו אביו או אמו, אבל תענית חלום מתענין״.

הטעם

בראש חודש ניסן הוקם המשכן, ובשנים עשר הימים הראשונים הקריבו הנשיאים את קרבנותיהם – כל נשיא ביומו, וכל יום כזה היה לו כיום טוב. אחר כך ערב פסח, שבעת ימי החג ואסרו חג. כך יוצא שרוב החודש ימי שמחה, ו״כיוון שיצא רובו בקדושה – יצא כולו בקדושה״.

מנהגים בניסן

בימים הראשונים של ניסן נוהגים לקרוא את פרשת הנשיא של אותו יום. יש שנוהגים לברך ״ברכת האילנות״ בחודש ניסן, כשרואים עצי פרי מלבלבים. ובכורות מתענים בערב פסח – ראו תענית בכורות.

ראו ברכת האילנות ואסרו חג.