האם כוסמת כשרה לפסח – ומה ההבדל בינה לבין כוסמין?

שני שמות דומים

ב״כוסמין״ – אחד מחמשת המינים – יוצאים ידי חובת מצה (משנה פסחים ב, ה; שו״ע או״ח תנג, א), ומכאן שהוא גם בא לידי חימוץ. בימינו מזהים אותו עם הספלט, ולחם כוסמין, פסטה מכוסמין וקמח כוסמין הם חמץ לכל דבר.

כוסמת

״כוסמת״ – גרעינים חומים משולשים, שמבשלים כתבשיל או טוחנים לקמח – היא זרע של צמח שאינו מן הדגנים בכלל. לכן אין בה חשש חמץ מן הדין, ובני ספרד מותרים בה בפסח – בהכשר לפסח, משום חשש תערובת גרגרי דגן.

לבני אשכנז הכוסמת נכללת במנהג הקטניות, שעליו כתב הרמ״א (תנג, א) ״המנהג באשכנז להחמיר ואין לשנות״. הסיבה היא שהיא מתבשלת ונטחנת לקמח כמו דגן, ויש לחשוש שיבואו להחליף ביניהם.

בבית ספרדי-אשכנזי

במשפחה שבה אחד מבני הזוג ספרדי והשני אשכנזי – הולכים בדרך כלל אחר מנהג הבעל; פרטי הדין מובאים בשאלה על אשכנזייה שנישאה לספרדי.

בחנות

בגלל הדמיון בשמות כדאי לקרוא את רשימת הרכיבים: ״קמח כוסמין״ הוא חמץ, ו״קמח כוסמת״ אינו חמץ אבל הוא קטניות לאשכנזים. מוצרים ״ללא גלוטן״ עשויים לעיתים מכוסמת, ולכן אינם בהכרח מתאימים לבני אשכנז בפסח. וכמו בכל מוצר בפסח – גם כוסמת קונים רק בהכשר לפסח, כי בטחנות ובמפעלים עלולים להתערב בה גרגרי דגן.

ברכה

כוסמת מבושלת אינה מחמשת מיני הדגן, ולכן מברכים עליה ״בורא פרי האדמה״ ואחריה ״בורא נפשות״ – ולא ״מזונות״ כמו על כוסמין.