האם שמרים ואבקת אפייה כשרים לפסח?

מה זה חמץ

המשנה (פסחים ב, ה) והשולחן ערוך (או״ח תנג, א) מונים חמישה מיני דגן – חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל – שמהם יוצאים ידי חובת מצה, ורק הם באים לידי חימוץ. ״אורז ושאר מיני קטנית... אינם באים לידי חימוץ״. מכאן שהתפיחה עצמה אינה האיסור: עוגה שתפחה מביצים טרופות אינה חמץ, ולחם שתפח מעצמו – חמץ.

שמרים

שמרים הם מיקרואורגניזם, לא דגן. אבל בייצור התעשייתי מגדלים אותם על מצע מזין, ולעיתים יש בו מרכיבים מדגן; וגם שמרי בירה הם תוצר של חמץ. לכן משתמשים בפסח רק בשמרים שנבדקו ויש עליהם הכשר לפסח. ברור שאין להשתמש בהם עם קמח חיטה רגיל – זה חמץ בכל מקרה – אלא במאפים מקמח תפוחי אדמה, ממצה טחונה (למי שאוכל שרויה) או מתחליפים אחרים לפי ההכשר.

אבקת אפייה וסודה לשתייה

אבקת אפייה היא תערובת של סודה לשתייה, חומצה ועמילן שמונע התגבשות. העמילן יכול להיות מחיטה (חמץ), מתירס (קטניות לאשכנזים) או מתפוחי אדמה. לכן קונים רק אבקה שכתוב עליה ״כשר לפסח״, ובני אשכנז מקפידים שתהיה גם ללא קטניות. סודה לשתייה טהורה בדרך כלל אינה בעייתית, אבל גם בה נוהגים לקנות מוצר עם הכשר לפסח.

לסיכום

השאלה אינה אם המוצר ״מתפיח״, אלא ממה הוא עשוי ומה עלול להיות מעורב בו. לכן בכל חומר אפייה – שמרים, אבקת אפייה, וניל, תמציות ועמילנים – בודקים שיש הכשר מפורש לפסח, ובני אשכנז בודקים גם שאין בו קטניות. מי שאינו בטוח – מעדיף מתכונים שהתפיחה בהם נעשית מביצים טרופות, כמו עוגות ספוג מסורתיות של פסח.