ראש חודש – שאלות ותשובות
10 שאלות בנושא ראש חודש, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חגים ומועדים.
- עד מתי אפשר לעשות קידוש לבנה?
מקדשים את הלבנה מכמה ימים אחרי המולד ועד אמצע החודש. הסוף, לפי השולחן ערוך, הוא עד ט״ו יום מהמולד – ״חצי חודש״ מדויק לפי הרמ״א. ההתחלה: לפי השולחן ערוך וחכמי הקבלה – אחרי שבעה ימים מהמולד; ונוהגים אשכנזים רבים מאחרי שלושה ימים.
- שכחתי יעלה ויבוא בשחרית של ראש חודש – מה עושים?
מי ששכח ״יעלה ויבוא״ בשחרית או במנחה של ראש חודש: נזכר לפני ״מודים״ – אומר מיד במקום שנזכר. נזכר אחרי שהתחיל ״מודים״ ולפני סוף העמידה – חוזר ל״רצה״. סיים את העמידה – חוזר לראש העמידה. בערבית – אינו חוזר כלל, כי אין מקדשים את החודש בלילה.
- מה אומרים בתפילה בראש חודש – הלל ומוסף?
בראש חודש מוסיפים ״יעלה ויבוא״ בשמונה עשרה ובברכת המזון, אומרים חצי הלל אחרי שחרית, קוראים בתורה לארבעה עולים בפרשת המוספים, ומתפללים תפילת מוסף. אין אומרים תחנון. על חצי ההלל – ספרדים אינם מברכים, ואשכנזים מברכים. מי ששכח יעלה ויבוא בשחרית – חוזר.
- מה זה ערב ראש חודש ו״יום כיפור קטן״?
ערב ראש חודש נקרא בפי המקובלים ״יום כיפור קטן״, כי בו מתכפרים עוונות החודש שעבר. יש נוהגים להתענות בו או לומר ״סדר יום כיפור קטן״ בתפילת מנחה. זה מנהג, לא חובה, וכל מקום לפי מנהגו. עיקרו של היום הוא תשובה ותפילה על החודש שעבר.
- מה זה אדר ב׳ ולמה יש שני אדר?
בשנה מעוברת מוסיפים חודש שלושה עשר – אדר ב׳ – כדי שהחודשים, שנקבעים לפי הירח, יתאימו לשנת השמש, ופסח יחול תמיד באביב כמו שציוותה התורה. העיבור חל שבע פעמים בכל מחזור של תשע עשרה שנים. פורים חוגגים באדר ב׳.
- האם מותר להסתפר בראש חודש?
מן הדין מותר להסתפר בראש חודש. יש שנוהגים להימנע מתספורת וגזיזת ציפורניים בראש חודש, על פי צוואת רבי יהודה החסיד, ואחרים לא נהגו כך. מי שנוהג – ימשיך; מי שאין לו מנהג – אינו חייב. בצורך, כגון לפני שבת או שמחה, רבים מקלים.
- האם צריך לעשות סעודה בראש חודש?
מצווה להרבות בסעודה בראש חודש – כך כתב השולחן ערוך. אין חובה לאכול פת, אבל נוהגים להוסיף מאכל מיוחד או מנה נוספת לכבוד היום. כשראש חודש חל בשבת – מוסיפים מאכל אחד יותר משבת רגילה. הסעודה מבטאת את השמחה של היום, שנקרא בתורה ״מועד״.
- מה מוסיפים בברכת המזון בראש חודש?
בראש חודש מוסיפים בברכת המזון ״יעלה ויבוא״ בברכת ״בונה ירושלים״, וב״הרחמן״ – ״הרחמן הוא יחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה״. מי ששכח יעלה ויבוא – אינו חוזר, כי אין חובה לאכול פת בראש חודש. בברכה מעין שלוש מוסיפים ״וזכרנו לטובה ביום ראש החודש הזה״.
- מה מיוחד בראש חודש אלול ולמה מתחילים סליחות?
מראש חודש אלול מתחילים ״ימי הרחמים והסליחות״ לקראת ראש השנה. בני ספרד אומרים סליחות מראש חודש אלול; בני אשכנז מתחילים בשבוע שלפני ראש השנה, ובאלול תוקעים בשופר אחרי שחרית. רבים מוסיפים ״לדוד ה׳ אורי״ פעמיים ביום, עד הושענא רבה או שמיני עצרת.
- האם מותר לצום בראש חודש?
לא. השולחן ערוך פוסק בקצרה: ״ראש חודש אסור בתענית״. ראש חודש הוא יום שמחה קטן, ולכן אין צמים בו גם ביום השנה (יארצייט) או בתענית של חתן וכלה. גם ערב ראש חודש, ״יום כיפור קטן״, הוא תענית רשות שמסתיימת לפני ראש החודש.