מה עושים בכוס של אליהו ובפתיחת הדלת בליל הסדר?

פתיחת הדלת

הקיצור (קיט, ט) כותב: ״אחר ברכת המזון מוזגין כוס רביעי, ונוהגין לפתוח את הדלת, לזכר שהוא ליל שמורים ואין מתיראין משום דבר, ובזכות האמונה יבוא משיח צדקנו... ולכן אומרים שפוך חמתך״. ״ליל שימורים״ – ״ליל שימורים הוא לה׳ להוציאם מארץ מצרים״ (שמות יב, מב) – לילה שבו ה׳ שומר על ישראל.

כוס של אליהו

המנהג למזוג כוס מיוחדת – ״כוס של אליהו״ – אינו מוזכר בשולחן ערוך, אבל נפוץ בקהילות רבות. נאמרו בו כמה טעמים: יש שקישרו אותו לספק בגמרא אם יש ״כוס חמישית״ – ספק שאליהו הנביא יכריע בבואו. ויש שכתבו שהוא ביטוי לאמונה שאליהו יבוא לבשר את הגאולה, כמו שנגאלנו בניסן. יש נוהגים שכל המסובים שופכים מעט מכוסם לכוס של אליהו.

אליהו בברית ובסדר

יש מסורת עממית שאליהו ״מבקר״ בכל ליל סדר, כמו שהוא נוכח בכל ברית מילה. אין לזה מקור הלכתי מחייב; זה מנהג שמבטא את ציפיית הגאולה. אין לספר לילדים דברים כמשמעם בלי להסביר שזה רמז.

למעשה

פותחים את הדלת אחרי מזיגת הכוס הרביעית, אומרים ״שפוך חמתך״ בעמידה, וסוגרים. מי שגר בבניין – פותח את דלת הדירה. את הכוס של אליהו נוהגים להחזיר לבקבוק אחרי הסדר, או לשתות ממנה למחרת.

ראו סדר ליל הסדר והכוס הראשונה בליל הסדר.