סוכות – שאלות ותשובות
27 שאלות בנושא סוכות, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חגים ומועדים.
- האם חובה לישון בסוכה?
מעיקר הדין שינה בסוכה היא חלק מהמצווה, ואפילו שינת עראי אסורה מחוץ לסוכה. אבל מי שמצטער בשינה בסוכה – מקור, גשם, יתושים או רעש – פטור. הרמ״א כותב שרבים נהגו להקל בשינה בגלל הקור, ובארץ ישראל רבים מקפידים לישון בסוכה.
- האם מותר לבנות סוכה במרפסת או מתחת לעץ?
סוכה צריכה להיות תחת כיפת השמיים. סוכה במרפסת כשרה רק אם אין מעליה מרפסת, גג, מזגן או ענף. סוכה מתחת לעץ – החלק שמתחת לענפים פסול, ואם רוב הסוכה כשר אפשר לשבת בחלק הפתוח. לכן בוחרים מקום פתוח, או גוזמים את הענפים לפני החג.
- מה עושים אם יורד גשם בסוכה?
כשיורד גשם בכמות שמקלקלת את התבשיל – פטורים מהסוכה ונכנסים הביתה, כי ״מצטער פטור מן הסוכה״. בליל החג הראשון – לאשכנזים – מחכים מעט ואוכלים לפחות כזית בסוכה גם בגשם; ולספרדים – אוכלים בגשם בלי ברכת לישב בסוכה. מי שישן ונכנס בגלל גשם – אינו חוזר באותו לילה.
- האם חייבים לאכול בסוכה כל ארוחה?
כל סעודה של פת או מזונות בשיעור של יותר מכביצה – חייבת בסוכה, ומברכים עליה ״לישב בסוכה״. פירות, ירקות, שתייה ו״אכילת עראי״ – פחות מכביצה פת או מזונות – מותר לאכול מחוץ לסוכה. מי שמחמיר ואוכל ושותה הכול בסוכה – משובח.
- מה עושים עם האתרוג אחרי סוכות?
אחרי החג מותר לאכול את האתרוג – למשל בריבה או בליקר – או להשתמש בו לבשמים בהבדלה. אין בו קדושה שמחייבת גניזה, אבל ראוי שלא לזרוק אותו בביזיון, כי שימש למצווה. בכל ימי החג עצמו, עד שמיני עצרת, האתרוג מוקצה למצוותו ואסור באכילה.
- אתרוג שנשבר לו הפיטם – כשר?
אתרוג שהיה לו פיטם והפיטם נשבר – פסול לפי השולחן ערוך, אם נשבר הדד – העוקץ שעליו יושב הפיטם. אם נשבר רק הראש הדק והדד נשאר – לפי הרמ״א כשר מעיקר הדין, וטוב להחמיר. אתרוג שגדל מלכתחילה בלי פיטם – כשר.
- מה ההבדל בין שמיני עצרת לשמחת תורה?
שמיני עצרת הוא החג מהתורה שבא מיד אחרי שבעת ימי סוכות. שמחת תורה הוא מנהג מאוחר יותר – לשמוח בסיום קריאת התורה ובהתחלתה מחדש. בארץ ישראל שניהם באותו יום. בחוץ לארץ, שמיני עצרת ביום הראשון ושמחת תורה ביום השני, כ״ג בתשרי.
- מה זה שמחת בית השואבה?
שמחת בית השואבה הייתה החגיגה הגדולה במקדש בלילות חול המועד סוכות, סביב ניסוך המים על המזבח. חכמים וחסידים רקדו לפני העם עם אבוקות. המשנה אומרת: ״מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו״. היום עושים זכר לה בריקודים ושירה בחול המועד.
- מה זה הקפות שניות?
הקפות שניות הן ריקודים עם ספרי התורה במוצאי שמחת תורה בארץ ישראל. מאחר שבחוץ לארץ שמחת תורה הוא היום השני של החג, נהגו בארץ ״להשתתף״ בשמחתם בלילה שאחרי החג – הפעם עם כלי נגינה. זהו מנהג, לא חובה, ויש לשמור בו על כבוד ספר התורה.
- מה זה הושענות ולמה מקיפים את הבימה בסוכות?
הושענות הן פיוטי תפילה לישועה ולגשמים, שאומרים בכל יום מימי סוכות תוך הקפת הבימה עם ארבעת המינים – פעם אחת בכל יום, ושבע פעמים בהושענא רבה. ההקפה היא זכר למקדש, שבו הקיפו את המזבח עם ערבות. בשבת אין מקיפים, ויש שאינם אומרים בה הושענות.
- מה זה חתן תורה וחתן בראשית?
בשמחת תורה מכבדים שני אנשים: ״חתן תורה״ – העולה האחרון בסיום ספר דברים, ו״חתן בראשית״ – העולה הראשון בתחילת ספר בראשית. זה כבוד גדול, שניתן בדרך כלל לתלמידי חכמים או לנדיבים בבית הכנסת. נוהגים שהם עורכים קידוש לקהל.
- האם מותר לבנות סוכה בחול המועד?
כן. מי שלא בנה סוכה לפני החג – בין בשוגג בין במזיד – בונה אותה בחול המועד, ואפילו ביום השביעי. וכן מותר לתקן סוכה שנפלה או שנקרע בה הסכך. בניית סוכה היא מלאכה לצורך מצווה בחול המועד, ואין בה איסור.
- האם מחצלת סכך כשרה?
מחצלת קנים או במבוק כשרה לסכך, כשהיא נעשתה לשם סיכוך ולא לשכיבה – כך כתב השולחן ערוך. לכן קונים מחצלת שמיוצרת לסכך ויש עליה הכשר. מחצלת שנקשרה בחוטי ניילון או פלסטיק – נחלקו בה, ויש להקפיד על הכשר שבודק זאת.
- האם אתרוג מורכב כשר?
אתרוג מורכב – שהורכב עם לימון או פרי הדר אחר – פסול לכל הפוסקים, כי ״לא מקרי אתרוג כלל״. לכן קונים אתרוג רק עם תעודת השגחה שמעידה שהוא ממטע שאינו מורכב. לפי המשנה ברורה, מורכב פסול גם כשהענף של האתרוג הורכב על כנה אחרת.
- האם נוטלים לולב בשבת שחלה בסוכות?
לא. בשבת אין נוטלים לולב – גם כשהיא היום הראשון של סוכות – גזירה שמא יטלטל אותו ברשות הרבים. הלולב בשבת הוא מוקצה, ואסור לטלטלו. את האתרוג מותר לטלטל, כי ראוי להריח בו. בשבת גם אין מקיפים בהושענות.
- מה זה ״צלתה מרובה מחמתה״ – כמה סכך צריך?
סוכה כשרה צריכה שהצל שבה יהיה מרובה מהשמש – ״צלתה מרובה מחמתה״ – כפי שנראה על רצפת הסוכה. אם השמש מרובה מהצל – פסולה. מצד שני, לא צריך סכך עבה מדי: לכתחילה, שיראו דרכו את הכוכבים הגדולים בלילה.
- כמה זמן לפני החג מותר לבנות סוכה?
אפשר לבנות סוכה בכל זמן, אבל אם נבנתה יותר משלושים יום לפני החג ולא לשם החג – צריך לחדש בה משהו לשם החג, כמו להוסיף סכך. נוהגים להתחיל לבנות במוצאי יום כיפור, ״לצאת ממצווה למצווה״. סוכה קבועה – מחדשים בה טפח סכך בכל שנה.
- האם אפשר לקנות סוכה מוכנה?
כן. סוכה כשרה גם אם לא נבנתה לשם מצווה, ובלבד שנעשתה לצל – ולכן סוכה מוכנה מהחנות כשרה. העיקר הוא הסכך, שצריך להיות מגידולי קרקע ולהיות מונח לשם החג. בדפנות מבד צריך להקפיד שלא יזוזו ברוח; לכן מוסיפים חבלים או מוטות.
- מה מסמלים ארבעת המינים?
המדרש (ויקרא רבה ל) מסביר שארבעת המינים מסמלים ארבעה סוגים בעם ישראל: האתרוג – שיש בו טעם וריח, תורה ומעשים טובים; הלולב – טעם בלי ריח; ההדס – ריח בלי טעם; והערבה – לא טעם ולא ריח. כשכולם נאגדים יחד, ״יכפרו אלו על אלו״.
- למה חוגגים את חג הסוכות?
התורה מצווה לשבת בסוכה שבעה ימים ״כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים״. לדעת רבי אליעזר הסוכות הן ענני הכבוד שהקיפו את ישראל במדבר, ולדעת רבי עקיבא – סוכות ממש. סוכות הוא גם ״חג האסיף״, חג השמחה על איסוף היבול.
- האם אישה חייבת לשבת בסוכה?
לא. השולחן ערוך פוסק במפורש: ״נשים ועבדים וקטנים פטורים מן הסוכה״, כי זו מצוות עשה שהזמן גרמא. אבל אישה שיושבת בסוכה מקיימת מצווה ומקבלת שכר. נשים אשכנזיות נוהגות לברך ״לישב בסוכה״ כשאוכלות בה; לפי מנהג רוב הספרדים – אינן מברכות כלל.
- מה עושים בסוכה כשקר מאוד או יש יתושים?
״מצטער פטור מן הסוכה״: מי שסובל באמת – מקור עז, מיתושים או מזבובים שאי אפשר לישון או לאכול בגללם – פטור באותה שעה, ויכול לאכול או לישון בבית. אבל בליל החג הראשון חייבים לאכול כזית בסוכה גם בצער, וההיתר אינו חל על מי שבנה את הסוכה מראש במקום כזה.
- האם מותר להשתמש בלולב של מישהו אחר?
ביום הראשון של סוכות (ובחוץ לארץ – בשני הימים הראשונים) צריך שהארבעה מינים יהיו שלו, ולכן אין יוצאים בלולב שאול. הפתרון: הבעלים נותן אותם ״במתנה על מנת להחזיר״, והמקבל מחזיר אותם לבעלים כמתנה. משאר הימים – מותר גם לולב שאול.
- האם יושבים בסוכה בשמיני עצרת?
בארץ ישראל לא: שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו, ואוכלים בבית. בחוץ לארץ, שבו שמיני עצרת הוא גם ספק היום השביעי של סוכות, אוכלים בסוכה בלילה וביום אבל אין מברכים ״לישב בסוכה״. ביום השני (שמחת תורה בחו״ל) אין יושבים בסוכה.
- האם חולה צריך לשבת בסוכה?
לא. השולחן ערוך פוסק: ״חולים ומשמשיהן פטורים מן הסוכה, ולא חולה שיש בו סכנה, אלא אפילו חש בראשו או חש בעיניו״. גם מי שמטפל בחולה – פטור, לפי דעה אחת רק בשעה שהחולה צריך לו. חולה שרוצה לשבת בסוכה ואינו מצטער – רשאי, אבל אינו חייב.
- האם מותר להשתמש בקישוטי סוכה בחג?
לא. השולחן ערוך פוסק שאוכלים ומשקים שתולים בסוכה לנוי – ״אסור להסתפק מהם כל שמונה, אפילו נפלו״, ובשבת וביום טוב הם מוקצה. אפשר להתנות לפני החג: ״איני בודל מהם כל בין השמשות״, ואז מותר להשתמש בהם. בפועל לא נהגו לסמוך על התנאי בקלות.
- האם מברכים לישב בסוכה בכל פעם?
לא בכל פעם. השולחן ערוך פוסק: ״נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה״. מברכים ״לישב בסוכה״ כשאוכלים בה כביצה פת או מזונות, וברכה אחת פוטרת עד הסעודה הבאה, גם אם יצא וחזר. על שתייה, פירות ושינה – אין מברכים.