מה זה קמחא דפסחא?

המקור

השולחן ערוך (או״ח תכט, א) כותב: ״שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום״. הרמ״א מוסיף שם: ״ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך פסח, וכל מי שדר בעיר י״ב חודש – צריך ליתן לזה״. השם בא מהמנהג הקדום – לחלק קמח או חיטים, כדי שהעניים יאפו מצות.

למה דווקא בפסח

בפסח ההוצאות גדולות – מצות, יין לארבע כוסות, וכלים מיוחדים – ומי שאין לו אינו יכול לקיים את מצוות הלילה כראוי. בהגדה עצמה אנו אומרים ״כל דכפין ייתי ויכול״, וחז״ל ציוו לתת לעני לפחות ארבע כוסות מן התמחוי. קמחא דפסחא מאפשרת לכל אחד לחגוג ״כבני חורין״.

כמה ולמי

אין סכום קבוע. נוהגים לתת לפני ראש חודש ניסן או בתחילתו, כדי שהעניים יספיקו לקנות. עדיף לתת לקופה מסודרת של העיר או הקהילה, שמחלקת לפי צורך ובכבוד, בלי שהמקבלים יתביישו. אפשר לתת גם מכספי מעשר כספים לפי הכללים שלו – ושאלו רב אם זה חיוב העיר.

לא רק כסף

יש שמזמינים עניים או בודדים לליל הסדר. זה קיום נוסף של ״כל דכפין ייתי ויכול״, וחשוב במיוחד לעולים חדשים, לחיילים בודדים ולאלמנות.

ראו המדריך לפסח, ניקיון לפסח וצדקה וחסד.