שבועות – שאלות ותשובות
7 שאלות בנושא שבועות, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חגים ומועדים.
- אם לא ישנתי בליל שבועות – מברכים ברכות השחר?
מי שהיה ער כל הלילה – רוב ברכות השחר נאמרות גם בלי שינה, כי הן שבח על העולם. בכמה ברכות יש ספק: נטילת ידיים, ״אלוקי נשמה״, ״המעביר שינה״ וברכות התורה. העצה: לשמוע אותן ממי שישן בלילה ולענות אמן. נטילת ידיים – בלי ברכה, אלא אם עשה צרכיו.
- מה קוראים בתורה בשבועות – עשרת הדברות?
ביום הראשון של שבועות קוראים בתורה את פרשת מתן תורה – ״בחודש השלישי״ (שמות יט–כ), שבה עשרת הדברות, ובספר השני את קרבנות החג מפרשת פנחס. ההפטרה היא מעשה המרכבה ביחזקאל. בחוץ לארץ, ביום השני קוראים ״כל הבכור״ ומפטירים בחבקוק. רבים נוהגים לעמוד בשעת קריאת הדיברות.
- מה זה ״אקדמות״?
״אקדמות מילין״ הוא פיוט בארמית שאומרים בקהילות אשכנז ביום הראשון של שבועות, לפני קריאת התורה. חיבר אותו רבי מאיר בר יצחק מוורמייזא במאה ה־11. הוא משבח את הקב״ה, את המלאכים ואת עם ישראל, ומתאר את השכר לעתיד לבוא. בעדות המזרח אומרים ״אזהרות״.
- מה זה שבועות – חג מתן תורה וחג הביכורים?
לחג השבועות כמה שמות: ״חג השבועות״ – כי בא אחרי שבעה שבועות של ספירת העומר; ״חג הקציר״ ו״יום הביכורים״ – כי בו מתחיל זמן הבאת הביכורים ומקריבים שתי הלחם; ו״זמן מתן תורתנו״ – כי בו ניתנה התורה בהר סיני. בתורה אינו נקרא חג מתן תורה.
- מה זה שלושת ימי הגבלה?
שלושת ימי הגבלה הם ג׳–ה׳ בסיוון, שלושת הימים שלפני שבועות. בהם ציווה ה׳ את משה ״והגבלת את העם סביב״ – להתכונן ולהיטהר לקבלת התורה. אין אומרים בהם תחנון, ומותר בהם להסתפר ולערוך חתונות גם למנהג שמחמירים בספירה עד ערב שבועות.
- למה מקשטים את בית הכנסת בפרחים ובירק בשבועות?
זה מנהג ישראל שהביא הרמ״א: ״נוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה״. מסבירים שהר סיני היה מוקף צמחייה, וגם שבשבועות נידונים על פירות האילן. מקשטים לכבוד החג, אבל יש להימנע מקטיפה ומסידור פרחים ביום טוב עצמו.
- למה נשארים ערים כל הלילה בשבועות?
זה מנהג ולא חובה. המשנה ברורה מביא מהזוהר שחסידים הראשונים היו ערים כל הלילה ועוסקים בתורה, ואת טעמו של המגן אברהם: בני ישראל ישנו בליל מתן תורה והקב״ה הוצרך להעירם, ולכן אנו מתקנים זאת. מי שקשה לו – עדיף שיישן ויתפלל שחרית כראוי.