מה זה שביעי של פסח וקריעת ים סוף?

יום טוב מהתורה

״וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו״ (במדבר כח, כה). בארץ ישראל זהו היום האחרון של החג; בחוץ לארץ מוסיפים יום שמיני, ״אחרון של פסח״.

קריעת ים סוף

לפי חשבון חז״ל, ישראל יצאו ממצרים בט״ו בניסן, ובליל השביעי עברו את ים סוף. לכן קוראים בתורה פרשת ״ויהי בשלח״ עם שירת הים – זה ״שלח״ שבסימן הקריאות ״משך תורא, קדש בכספא, פסל במדברא, שלח בוכרא״ (או״ח תצ, ה). ההפטרה היא שירת דוד – ״וידבר דוד״ (תצ, ח). נוהגים לעמוד בשעת קריאת השירה.

חצי הלל ובלי שהחיינו

״כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב קורין ההלל בדילוג״ (תצ, ד). הטעם המובא בגמרא ובמדרש: ״מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?״. ובקידוש אין אומרים ״זמן״ – שהחיינו (תצ, ז), כי שביעי של פסח הוא המשך החג ולא חג בפני עצמו.

מנהגים

יש שנוהגים להישאר ערים בליל שביעי של פסח ולעסוק בתורה, כעין ליל שבועות. בקהילות אחדות נוהגים לשפוך מים על הרצפה ולעבור עליהם, זכר לקריעת הים. במוצאי החג נוהגים יוצאי מרוקו במימונה.

ראו מדריך לפסח ואסרו חג.