יום טוב וחול המועד – שאלות ותשובות
22 שאלות בנושא יום טוב וחול המועד, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חגים ומועדים.
- מה זה עירוב תבשילין, ומתי צריך לעשות אותו?
כשיום טוב חל ביום שישי, אסור לבשל ביום טוב לצורך שבת – אלא אם כן עשו עירוב תבשילין בערב החג: מניחים בצד פת ותבשיל מבושל, מברכים ״על מצוות עירוב״ ואומרים ״בדין יהא שרא לנא...״. העירוב מתיר להמשיך את ההכנות לשבת ביום טוב.
- האם מותר להדליק גז או אש ביום טוב?
ביום טוב מותר להעביר אש מאש קיימת – למשל מנר נשמה שדולק מערב החג – ולהדליק בה את הגז לצורך בישול. אסור ליצור אש חדשה: גפרור, מצית או הצתה חשמלית. כיבוי אש אסור, והנמכת להבה כדי שהאוכל לא יישרף נדונה בפוסקים, ויש מתירים בתנאים.
- האם מותר לכבס בחול המועד?
חז״ל אסרו כביסה בחול המועד, כדי שיכבסו לפני החג ולא ייכנסו אליו מנוולים. הותרו בגדי ילדים קטנים שמתלכלכים כל הזמן, ובמקרים מיוחדים – כמו מי שהבגד היחיד שלו התלכלך. מי שיש לו מספיק בגדים לכל החג – לא יכבס.
- האם מותר להסתפר או להתגלח בחול המועד?
השולחן ערוך פוסק שאסור להסתפר ולהתגלח בחול המועד, אפילו מי שהתגלח בערב החג. יש מן האחרונים שהקלו בגילוח למי שמתגלח בכל יום ועשה זאת גם בערב החג, אבל רוב הפוסקים לא נהגו כך. תספורת לילד קטן – יש בזה פרטים.
- האם מותר לעבוד בחול המועד?
חול המועד אינו יום חול רגיל: חז״ל אסרו בו מלאכה, חוץ מ״דבר האבד״ – עבודה שאם לא תיעשה ייגרם הפסד – ומלאכה לצורך המועד. מי שאם לא יעבוד יפסיד את מקום עבודתו או הכנסה ממשית – רשאי לעבוד, אבל ישתדל לצמצם. חופשה בחול המועד היא המנהג הרצוי.
- תייר מחו״ל בארץ, או ישראלי בחו״ל – כמה ימי יום טוב שומרים?
ישראלי שנוסע לחוץ לארץ ודעתו לחזור – שומר יום טוב אחד כבן ארץ ישראל, אבל ביום טוב שני לא יעשה מלאכה במקום יישוב, משום מחלוקת. תייר מחוץ לארץ שבא לארץ ודעתו לחזור – לפי רוב הפוסקים שומר שני ימים; לפי שיטה אחרת – יום אחד.
- מתי ואיך מדליקים נרות בליל יום טוב שני, או ביום טוב שחל במוצאי שבת?
בליל יום טוב שני (בחוץ לארץ, או בליל שני של ראש השנה) מדליקים נרות רק אחרי צאת הכוכבים, מאש שדולקת מלפני החג, ולא מגפרור חדש. וכן ביום טוב שחל במוצאי שבת – מדליקים רק אחרי צאת השבת, ואומרים קודם ״ברוך המבדיל בין קודש לקודש״.
- באילו חגים מברכים שהחיינו, ומתי?
מברכים ״שהחיינו״ בתחילת כל חג – בקידוש של הלילה הראשון: פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות ושמיני עצרת, וגם ביום כיפור בתפילת ערבית. בשביעי של פסח אין מברכים. בחנוכה – בלילה הראשון בהדלקה, ובפורים – בקריאת המגילה. על מצוות שבחג, כמו סוכה ולולב, מברכים בפעם הראשונה.
- מה ההבדל בין שבת ליום טוב במלאכות המותרות?
ביום טוב אסורות אותן מלאכות כמו בשבת, חוץ ממלאכות ״אוכל נפש״ – בישול, אפייה, הבערה מאש קיימת – לצורך היום. וכן הותר טלטול והוצאה לרשות הרבים גם שלא לצורך אוכל, משום ״מתוך״. אין מכינים מיום טוב ליום אחר, ואסורות מלאכות שאפשר היה לעשות מערב החג.
- מה מותר לבשל ביום טוב?
ביום טוב מותר לבשל, לאפות, לטגן ולחמם אוכל לצורך אותו היום, ובלבד שמדליקים את האש מאש קיימת ולא יוצרים אש חדשה. אסור לבשל מיום טוב לצורך יום אחר – גם לא ליום טוב שני ולא לשבת, אלא בעירוב תבשילין – ואסור לכבות את האש.
- האם מותר להתקלח ביום טוב?
ביום טוב מותר לרחוץ ידיים, פנים ורגליים במים חמים. רחיצת כל הגוף במים חמים – לפי השולחן ערוך מותרת במים שהוחמו לפני החג, ולפי הרמ״א אסורה בכל מקרה. מקלחת בפושרים או בקרים – מותרת לכולם, בזהירות מסחיטת שיער ומגבת ובלי סבון מוצק.
- שכחתי לעשות עירוב תבשילין – מה עושים?
מי ששכח עירוב תבשילין ונזכר לפני החג – עושה מיד. נזכר ביום טוב – אפשר לסמוך על עירוב שעשה רב העיר בשביל כל הקהילה, אם שכח באמת ולא התרשל. אם אין כזה – אפשר לתת את המצרכים במתנה למי שעשה עירוב, והוא יבשל לשבת.
- האם מניחים תפילין בחול המועד?
בארץ ישראל אין מניחים תפילין בחול המועד – כך פסק השולחן ערוך, וכך נוהגים כל הקהילות בארץ. בחוץ לארץ, רבים מבני אשכנז מניחים בחול המועד לפי הרמ״א, ויש שמברכים בלחש. ספרדים וחסידים אינם מניחים גם בחוץ לארץ, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
- מה זה ״אסרו חג״?
אסרו חג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים. נוהגים להרבות בו מעט באכילה ובשתייה, אין אומרים בו תחנון, ואין מתענים בו. השם בא מהפסוק ״אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח״, וחז״ל אמרו שמי שעושה לו ״איסור״ לחג – כאילו בנה מזבח.
- האם מותר לקנות בגדים בחול המועד?
מותר לקנות בחול המועד דברים שצריכים למועד עצמו – בגד שילבש בחג, אוכל ומשחקים לילדים. קניות שאינן לצורך המועד, ושאפשר לדחות אחרי החג, אסורות לרוב הפוסקים. מי שיפסיד אם לא יקנה עכשיו, כגון מבצע שלא יחזור – נחשב ״דבר האבד״, וישאל רב.
- האם מותר לכתוב בחול המועד?
כתיבה רגילה, ובעיקר כתיבה מקצועית ומסודרת, אסורה בחול המועד. מותר לכתוב חשבונות והוצאות, דברים שיישכחו – כמו חידוש תורה או מספר טלפון – וכן כתיבה לצורך המועד או לצורך דבר האבד. רבים מפוסקי זמננו הקלו בכתיבה לא מקצועית לצורך.
- האם מותר לגזור ציפורניים בחול המועד?
לפי מרן השולחן ערוך מותר לגזור ציפורניים בחול המועד, ביד וברגל, אפילו במספריים – וכך נוהגים בני ספרד. הרמ״א כותב שנהגו להחמיר שלא לגזור, אלא לצורך טבילת מצווה. לכן בני אשכנז נמנעים, ומי שגזר בערב החג כדין – לא יצטרך לכך.
- האם מותר לכבות גז ביום טוב?
אסור לכבות אש ביום טוב שלא לצורך אוכל, ולכן אין לסגור את הגז סתם אחרי הבישול. כשהכיבוי נצרך לאוכל עצמו – כדי שהתבשיל לא יישרף ואין דרך אחרת – יש מתירים להנמיך, ונחלקו הפוסקים בפרטים. הפתרון המקובל: טיימר לגז או להשאיר את האש דולקת בבטחה.
- האם מותר לבשל ביום טוב ראשון לצורך יום טוב שני?
אסור. ביום טוב מבשלים רק לצורך אותו היום, ואין מבשלים לצורך מחר, אפילו כשמחר שבת או יום טוב שני. מותר לבשל סיר גדול לצורך היום אף שיישאר ממנו למחר, בתנאי שעושים זאת לפני הסעודה. את ההכנות ליום השני עושים אחרי צאת הכוכבים.
- מה זה שמחת יום טוב – חובה לאכול בשר ולשתות יין?
יש מצווה לשמוח ביום טוב: הגברים שמחים בבשר וביין, הנשים בבגדים ותכשיטים, והילדים בממתקים. רוב הפוסקים כתבו שבזמן הזה עיקר השמחה ביין, ובשר הוא מן המובחר אך אינו חובה גמורה. מי שאינו נהנה מבשר או מיין – שמח במה ששמח אותו, ובלבד שלא תהיה הוללות.
- מה זה מוקצה ביום טוב – איך שונה משבת?
דיני מוקצה ביום טוב דומים לשבת, אבל במקרים מסוימים חמורים יותר: השולחן ערוך פוסק שמוקצה שהותר בשבת – ״החמירו בו ביום טוב ואסרוהו״. ״נולד״ – דבר שנוצר או נשתנה ביום עצמו, כמו ביצה שנולדה ביום טוב – אסור לטלטל ולאכול. מצד שני, ביום טוב מותר לטלטל כלים לצורך אוכל נפש.
- האם אומרים וידוי בחול המועד?
לא. הווידוי היומי – ״אשמנו בגדנו״ – הוא חלק מסדר התחנון, ולכן בחול המועד, שאין אומרים בו תחנון, אין אומרים גם וידוי. כך בפסח, שכל חודש ניסן אין אומרים בו תחנון, וכך בסוכות. וידוי של חתן ביום חופתו או וידוי של חולה – אינם תלויים בכך.