ערב פסח שחל בשבת – מה עושים?

בדיקה וביעור

השולחן ערוך (או״ח תמד, א) כותב: ״י״ד שחל להיות בשבת – בודקין ליל י״ג, ומבערים הכל לפני השבת, ומשיירין מזון שתי סעודות לצורך השבת״. כלומר: בדיקת חמץ בליל חמישי, עם ברכה ו״כל חמירא״. ביום שישי בבוקר שורפים את החמץ. ״טוב לבער בערב שבת קודם חצות, כדי שלא יבואו לטעות בשאר שנים״ (תמד, ב). את הביטול השני – ״כל חמירא״ של היום – אומרים בשבת, אחרי סיום אכילת החמץ.

סעודות השבת

בליל שבת ובבוקר אוכלים חלות (או פיתות קטנות) במקום מוגדר, בזהירות, על מפה חד־פעמית. שאר האוכל מבושל בכלי פסח ובמאכלי פסח. את החמץ צריך לסיים לפני סוף זמן אכילת חמץ – לכן מתפללים שחרית מוקדם. אחרי הסעודה מנערים את המפה, מצחצחים שיניים בלי משחה, ומשליכים את הפירורים לאסלה.

מצה בערב פסח

אסור לאכול מצה בערב פסח (מצה בערב פסח). לכן אי אפשר לקיים את סעודות השבת במצה רגילה. השולחן ערוך מציע מצה עשירה – מצה שנילושה במי פירות – וצריך לאוכלה לפני השעה העשירית. הרמ״א כותב שבמדינותיו לא נהגו לאכול מצה עשירה בפסח, ולכן ״יקיים סעודה שלישית במיני פירות או בבשר ודגים״.

מה עוד

מכירת החמץ נעשית בדרך כלל ביום שישי, וכן תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי, לפי מנהג רוב הקהילות (תענית בכורות). את הכנות הסדר – לא עושים בשבת לצורך הלילה: אין מכינים את הקערה ואין חותכים ירקות, אלא אחרי צאת השבת ואמירת ״ותודיענו״ בקידוש.

ראו ביעור חמץ וסוף זמן אכילת חמץ.