האם אשכנזייה שהתחתנה עם ספרדי אוכלת קטניות בפסח?

המנהג

השולחן ערוך (או״ח תנג, א) כותב שאורז ושאר מיני קטניות ״אינם באים לידי חימוץ, ומותר לעשות מהם תבשיל״. הרמ״א שם: ״ויש אוסרים, והמנהג באשכנז להחמיר, ואין לשנות״. כך נוצר ההבדל: האשכנזים נמנעים מקטניות, ורוב הספרדים אוכלים אותן (חלקם לאחר בדיקה).

אישה הולכת אחר בעלה

פוסקי הדורות האחרונים, ספרדים ואשכנזים, כתבו שאישה שנישאה – נכנסת למנהגי משפחת בעלה. כך במנהגי תפילה, בנוסח הברכות, בזמני ההמתנה בין בשר לחלב, ובקטניות בפסח. הטעם: המנהגים שייכים לבית, והבית הוא בית אחד. גם בכל השנה, וגם בפסח.

מה המשמעות

אשכנזייה שנישאה לספרדי – מותר לה לאכול קטניות, ואין היא צריכה התרת נדרים, כי כוונתה מתחילה הייתה להחזיק במנהג כל זמן שהיא בבית אביה. ספרדייה שנישאה לאשכנזי – צריכה להימנע מקטניות, כמנהג בעלה.

אחרי פטירה או גירושין

כשהנישואין הסתיימו – יש בזה דיונים בפוסקים אם חוזרת למנהג בית אביה. מי שנמצאת במצב כזה – תשאל רב.

ילדים

הילדים נוהגים כמנהג האב. ילדים שגדלו במשפחה מעורבת – אם האב ספרדי, אוכלים קטניות.

כבוד למנהג

המנהג של הימנעות מקטניות התקבל באשכנז לפני מאות שנים, והרמ״א כתב ״ואין לשנות״. אישה שנכנסת למנהג אחר – אינה מזלזלת במנהג בית אביה, אלא מקבלת עליה את מנהג הבית החדש, כמו שנוהגים בכל דבר.

הכנה בבית

במשפחה שיש בה מנהגים שונים – למשל כשבאים הורים אשכנזים לבית ספרדי – יש להקפיד שהכלים והאוכל של כולם יהיו מתאימים, ולסמן מאכלים שיש בהם קטניות. ראו קטניות בפסח.