פורים – שאלות ותשובות
23 שאלות בנושא פורים, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חגים ומועדים.
- פספסתי מילה בקריאת המגילה – יצאתי ידי חובה?
צריך לשמוע את כל המגילה, מילה במילה. מי שפספס מילה או כמה מילים – יקרא אותן מיד בעצמו מתוך מגילה מודפסת או חומש, ויצטרף לקורא. אם השמיט חלק בתחילת המגילה או בסופה, או קטע שלם – לא יצא, וצריך לשמוע שוב.
- מה זה תענית אסתר ולמה צמים?
תענית אסתר היא צום קל בי״ג באדר, ערב פורים, זכר לצום שצמו ישראל בימי מרדכי ואסתר לפני המלחמה באויביהם, ולתפילה שבזכותה נושעו. הצום מעלות השחר עד צאת הכוכבים. כשפורים חל ביום ראשון – מקדימים ליום חמישי. התענית קלה משאר הצומות, ויש בה הקלות לחולים ולמעוברות.
- האם חייבים להשתכר בפורים?
חז״ל אמרו ״חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי״. אבל הרמ״א כותב שאין צריך להשתכר כל כך: די לשתות יותר מהרגיל ולישון, ״ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמים״. מי ששתייה מזיקה לו או גורמת לו לחטוא – לא ישתה.
- מה זה מחצית השקל וכמה נותנים?
מחצית השקל היא צדקה שנותנים לפני פורים, זכר למחצית השקל שכל יהודי תרם למקדש בחודש אדר. נוהגים לתת שלוש מטבעות של ״חצי״ מהמטבע המקומי – בישראל שלושה חצאי שקל – או את שוויין של מחצית השקל הקדום, לפי ההכרזה של רבני המקום.
- האם מותר להתחפש בפורים לבגדי אישה או גבר?
הרמ״א מביא שנהגו להקל בפורים שגבר לובש שמלת אישה ואישה כלי גבר, כי עושים זאת לשמחה בלבד, ויש אוסרים. רבים מהפוסקים, ובהם השולחן ערוך במקום אחר, החמירו, כי איסור ״לא ילבש גבר שמלת אשה״ הוא מן התורה. המומלץ: לבחור תחפושת אחרת.
- מה זה שבת זכור ולמה חשוב לשמוע אותה?
שבת זכור היא השבת שלפני פורים, שבה קוראים בספר תורה נוסף את ״זכור את אשר עשה לך עמלק״. רבים מהפוסקים סוברים שקריאה זו היא מצווה מן התורה, ולכן מי שגר במקום בלי מניין צריך להגיע למניין כדי לשמוע אותה. נשים – רבות נוהגות לשמוע.
- למה מתחפשים בפורים?
מנהג התחפושות בפורים מובא ברמ״א, ויש לו כמה טעמים: נס פורים היה נס נסתר, שבו יד ה׳ הייתה ״מחופשת״ בתוך אירועים טבעיים; ובמגילה הכול ״ונהפוך הוא״ – אסתר הסתירה את זהותה, ומרדכי לבש בגדי מלכות. זה מנהג של שמחה, לא חובה.
- למה אוכלים אוזני המן בפורים?
אוזני המן הן מאפה ממולא שנהגו לאכול בפורים בקהילות אשכנז, וממנהג זה התפשט לכל הקהילות. אין זו מצווה והלכה, אלא מנהג עממי. נאמרו בו כמה טעמים – לזכר מפלת המן, ולזכר הזרעונים שאכלה אסתר בארמון. המצווה עצמה היא סעודת פורים ומשלוח מנות.
- האם אומרים ״על הניסים״ בפורים – בתפילה ובסעודה?
בפורים אומרים ״על הניסים״ בתפילת שמונה עשרה – בערבית, שחרית ומנחה של י״ד באדר – ובברכת המזון. סעודה שהתחילה ביום ונמשכה ללילה – אומרים בה ״על הניסים״ לפי המנהג הרווח. מי ששכח – אינו חוזר. בשושן פורים אין אומרים, חוץ מבירושלים.
- מה מברכים לפני קריאת המגילה ואחריה?
לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות: ״על מקרא מגילה״, ״שעשה ניסים לאבותינו״ ו״שהחיינו״. אחרי הקריאה מברכים ״הרב את ריבנו״. ביום – ספרדים אינם חוזרים על ״שהחיינו״, ואשכנזים מברכים אותה שוב. מי שלא בירך כלל – יצא ידי חובת הקריאה.
- מה זה פורים קטן?
פורים קטן הוא י״ד באדר א׳ בשנה מעוברת (וט״ו – שושן פורים קטן). אין בו מגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, אבל אין אומרים בו תחנון ואין מתענים ומספידים. נוהגים להרבות מעט בסעודה, ״לצאת ידי המחמירים״, כמו שכתב הרמ״א. פורים עצמו נחגג באדר השני.
- האם מותר לעבוד בפורים?
מעיקר הדין מותר לעבוד בפורים, אבל ״האידנא נהגו בכל מקום שלא לעשות״, ו״העושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה״. מותר לעשות מלאכה לצורך פורים, מלאכת מצווה, ומלאכה שיש בה הפסד. עובד שכיר שאינו יכול להיעדר – עובד, ומשתדל לקיים את מצוות היום.
- מה זה ארבע הפרשיות?
ארבע הפרשיות הן ארבע קריאות מיוחדות שמוסיפים בשבתות שסביב פורים ולפני פסח: שקלים, זכור, פרה והחודש. קוראים אותן בספר תורה שני, כמפטיר, ומפטירים הפטרה מתאימה. יש אומרים שפרשת זכור – ולדעתם גם פרשת פרה – חובה מהתורה, ולכן מקפידים לשמוע אותן במניין.
- האם שולחים משלוח מנות לאבל?
לפי הרמ״א אין שולחים משלוח מנות לאבל כל שנים עשר חודש על אביו או אמו, ושלושים יום על שאר קרובים. אבל האבל עצמו חייב לשלוח מנות לאחרים. אם אין בעיר אלא האבל ועוד אדם – שולח לו, אלא אם כן האבל מחל. יש קהילות שמקילות לשלוח שלא בדרך שמחה.
- איפה חוגגים שושן פורים חוץ מירושלים?
בט״ו באדר – שושן פורים – קוראים מגילה בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ובשושן. היום הדבר ודאי רק בירושלים. בכמה ערים יש ספק – כמו חברון, יפו, טבריה, עכו, צפת ושכם – ובהן קוראים בשני הימים, בברכה רק בי״ד.
- האם נשים חייבות לשמוע פרשת זכור?
נחלקו בכך הפוסקים. יש שכתבו שנשים פטורות, כי מצוות זכירת עמלק קשורה למלחמה, ויש שכתבו שהן חייבות כמו בכל מצוות זכירה. רבים מהנשים נוהגות לשמוע את פרשת זכור בבית הכנסת, ובקהילות רבות עורכים קריאה נוספת לנשים אחרי התפילה.
- האם אפשר לשמוע מגילה בטלפון או בזום?
לכתחילה צריך לשמוע את המגילה מפי הקורא עצמו, ולא דרך טלפון, רדיו או זום. רוב פוסקי זמננו סוברים שאין יוצאים ידי חובה בשמיעה דרך מכשיר, כי שומעים קול אלקטרוני ולא את קול הקורא. מי שאין לו שום אפשרות אחרת – ישמע כך בלי ברכה, וישתדל לשמוע שוב מפי קורא.
- האם נשים חייבות בקריאת המגילה?
כן. השולחן ערוך פוסק: ״הכל חייבים בקריאתה – אנשים ונשים״, כי ״אף הן היו באותו הנס״. לכן נשים צריכות לשמוע את המגילה בלילה וביום, בבית הכנסת או בקריאה מיוחדת לנשים. אם אישה יכולה לקרוא לאחרים ולהוציא גברים – יש בזה מחלוקת; לנשים – רבים מקלים.
- האם מותר לקיים חתונה בפורים?
מותר. השולחן ערוך פוסק ״מותר לישא אשה בפורים״, והרמ״א מוסיף שזה גם בי״ד וגם בט״ו, וכל שכן פדיון הבן. אין בזה ״מערבין שמחה בשמחה״ כמו בחול המועד, כי פורים אינו יום טוב מן התורה. מעשית, יש לתכנן כך שהזוג והאורחים יקיימו את מצוות היום.
- האם מותר לשלוח משלוח מנות דרך ילדים?
מותר, וכך נוהגים רבים. יש אף מעלה לשלוח על ידי שליח, כלשון ״משלוח מנות״. אלא שהפוסקים דנו אם ילד קטן נחשב ״שליח״, ולכן מי שרוצה לצאת מכל ספק – ישלח לפחות משלוח אחד על ידי מבוגר, או ימסור בעצמו. החובה: שתי מנות לאדם אחד, ביום הפורים.
- מה עושים כשפורים חל ביום שישי?
כשפורים חל ביום שישי, עושים את כל מצוות היום כרגיל, אבל מקדימים את סעודת פורים לשעות הבוקר, מפני כבוד השבת. כך כתב הרמ״א. יש נוהגים לפרוס מפה ולקדש על הסעודה כשהיא נמשכת אל השבת, ויש בזה פרטים שכדאי לברר מראש.
- האם מותר לקרוא מגילה מתוך ספר או מגילה מודפסת?
לא יוצאים ידי חובה בקריאה מתוך ספר מודפס או מגילה על נייר. השולחן ערוך פוסק שהמגילה צריכה להיות כתובה בדיו על קלף ״כספר תורה״, ואם נכתבה על נייר – פסולה. מי שקורא מתוך חומש בזמן שהקורא קורא – יוצא בשמיעה מן הקורא, ולא בקריאה שלו.
- מה עושים כשמזכירים את המן במגילה?
נוהגים להרעיש ולהקיש כשהקורא מזכיר את שם המן. הרמ״א מביא שהתינוקות נהגו לצייר את המן על עצים ואבנים ולהכותם, ״כדי שימחה שמו – על דרך מחה תמחה את זכר עמלק״, ומכאן מנהג ההכאה בבית הכנסת. ״אין לבטל שום מנהג״, אבל צריך להקפיד שכל מילה של המגילה תישמע.