בשר וחלב – שאלות ותשובות
32 שאלות בנושא בשר וחלב, מתוך שאלות ותשובות בהלכות כשרות.
- האם צריך לחכות שש שעות גם אחרי אכילת עוף?
כן. השולחן ערוך פוסק שגם אחרי בשר עוף – ואפילו בשר חיה – ממתינים לפני אכילת מאכל חלבי כמו אחרי בשר בהמה, כל אחד לפי מנהגו. אף שבשר עוף בחלב אסור רק מדרבנן, חז״ל לא חילקו בדין ההמתנה.
- אוכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי – מותר לאכול אותו עם חלב?
מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי נקי נקרא ״נותן טעם בר נותן טעם״. לפי השולחן ערוך מותר לאכול אותו עם חלב, ולמנהג הספרדים מותר אף לכתחילה. לפי הרמ״א נוהגים לכתחילה שלא לאכלו עם חלב, אבל בדיעבד – אם כבר עורב בחלבי – מותר.
- האם מותר לאכול חלבי ובשרי על אותו שולחן?
שני אנשים שמכירים זה את זה – אחד אוכל בשר והשני חלב – לא יאכלו על שולחן אחד, שמא יאכלו זה מזה, אלא אם עשו היכר: מפה נפרדת, פלייסמט, או דבר שאינו רגיל להיות על השולחן. ושלא יאכלו מאותה כיכר לחם.
- האם צריך כיור נפרד, או ספוג נפרד, לכלים בשריים וחלביים?
מעיקר הדין אפשר להסתפק בכיור אחד, אבל צריך להיזהר שכלים בשריים וחלביים חמים לא יישטפו יחד ושמים רותחים לא ישפכו על כלי מהסוג השני. המקובל היום הוא כיור כפול או מתקני ייבוש וגיגיות נפרדים, וספוגים נפרדים לכל סוג.
- מה זה כלי ״בן יומו״, ולמה זה משנה?
כלי ״בן יומו״ הוא כלי שבישלו בו בעשרים וארבע השעות האחרונות. טעם שבלוע בכלי כזה עדיין טוב, ולכן אם בישלו בו בטעות מהסוג השני – המאכל עלול להיאסר. כלי שלא השתמשו בו יממה – הטעם הבלוע בו פגום, ובדיעבד המאכל מותר, אבל הכלי עצמו צריך הכשר.
- לחם שנחתך בסכין בשרית – אפשר לאכול אותו עם גבינה?
לכתחילה לא: השולחן ערוך פוסק שאסור לחתוך בסכין בשרית אפילו לחם שאוכלים עם גבינה, כי סכינים אינם נקיים לגמרי משומן. בדיעבד, אם הסכין הייתה נקייה והכול קר – רבים מן הפוסקים מקילים, ויש שמורים לגרד מעט את מקום החתך. דבר חריף שנחתך בסכין בשרית – חמור יותר.
- האם צריך לחכות אחרי אכילת גבינה צהובה קשה?
אחרי רוב הגבינות מותר לאכול בשר מיד, אחרי קינוח הפה, הדחה ונטילת ידיים. אבל אחרי גבינה קשה – שהתיישנה כשישה חודשים או יותר, כמו פרמזן – הרמ״א כותב שנוהגים להמתין כמו אחרי בשר. רוב הגבינות הצהובות הנמכרות בארץ אינן ״קשות״ במובן הזה.
- כמה מחכים אחרי בשר לפני ששותים קפה עם חלב?
קפה עם חלב הוא משקה חלבי לכל דבר, ולכן אחרי בשר ממתינים לפני שתייתו את מלוא זמן ההמתנה לפי המנהג – לרוב המנהגים שש שעות. מי שרוצה קפה מיד אחרי הארוחה – ישתה קפה שחור או עם תחליף חלב פרווה, בכלי שאינו חלבי.
- האם ילדים קטנים צריכים לחכות שש שעות?
ילדים קטנים אינם מחויבים בהמתנה מלאה, והפוסקים כתבו להקל בהם לפי הגיל והצורך. מקובל שתינוקות ופעוטות אינם ממתינים כלל (רק מקנחים את הפה), ומגיל שלוש בערך מחנכים בהדרגה – שעה, שלוש שעות – עד ההמתנה המלאה בגיל מצוות או מעט קודם.
- למה יש מחכים שעה אחת או שלוש שעות ולא שש?
ההמתנה נלמדת מהגמרא, ״לסעודה אחרת״. רוב הראשונים פירשו זאת כשש שעות, וכך פסק השולחן ערוך. הרמ״א מביא שיטה שאין צורך בשש שעות אלא בסילוק הסעודה ובברכה, וממנה נולד מנהג שעה אחת; מנהג שלוש שעות נהוג בקהילות מסוימות. כל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
- נפלה טיפת חלב לסיר בשרי – מה הדין?
אם בתבשיל יש פי שישים כנגד החלב שנפל – התבשיל מותר, כי החלב בטל. טיפה קטנה לתוך סיר גדול בדרך כלל בטלה. הסיר עצמו – תלוי היכן נפלה הטיפה ואם היה חם. אין להוסיף מים בכוונה כדי לבטל, ובכל מקרה של ספק – שואלים רב.
- שמתי כף חלבית בסיר בשרי – מה עושים?
תלוי אם הכף הייתה ״בת יומה״ – כלומר שימשה לדבר חלבי חם ב־24 השעות האחרונות. אם לא – התבשיל מותר, והכף צריכה הכשרה. אם כן – משערים אם יש בתבשיל פי שישים כנגד החלק של הכף שנכנס לסיר. גם הסיר והכף עשויים להצטרך הכשרה. כדאי לשאול רב.
- מה עושים אם בטעות אכלתי חלבי לפני שעברו שש שעות?
מי שנזכר באמצע – מפסיק מיד, מקנח ומדיח את הפה, וממתין עד שישלים את שש השעות. מה שכבר אכל – אין בו חטא מכוון אלא שגגה, ואין צורך בתיקון מיוחד מלבד חרטה וזהירות להבא. אם יש בשר בין השיניים – מסירים אותו.
- האם צריך לנקות את הפה ולשטוף בין חלבי לבשרי?
כן. אחרי מאכל חלבי, לפני בשר, צריך לבדוק את הידיים (או לשטוף), לקנח את הפה – לאכול מעט פת או מאכל מוצק אחר וללעוס – ולהדיח את הפה במים או במשקה. אחרי גבינה קשה ממתינים כמו אחרי בשר. בין בשר לחלב – ממתינים שש שעות, ואין די בקינוח.
- האם מותר לבשל בשר וחלב לגוי או לבעל חיים?
בשר בהמה כשרה שבושל בחלב אסור בבישול, באכילה ובהנאה מן התורה. לכן אסור לבשל תבשיל כזה אפילו בשביל גוי או חיית מחמד, ואסור להאכיל ממנו כלב או למכור אותו. בשר עוף בחלב, או בשר בהמה טמאה בחלב – אין בהם איסור הנאה, ומותר לתת לבעלי חיים.
- האם מותר לאכול מרגרינה, חלב סויה או חלב שקדים עם בשר?
חמאה היא מוצר חלב, ואסור לאכול אותה עם בשר. מרגרינה פרווה, חלב סויה וחלב שקדים מותרים עם בשר, כי אינם חלב. אבל משום ״מראית עין״ נהגו להניח לידם סימן – כמו האריזה או השקדים – כדי שלא ייראה כאוכל בשר בחלב. במסעדה או בהגשה – כדאי שיהיה ברור שזה פרווה.
- מה זה ביטול בשישים?
ביטול בשישים הוא הכלל שלפיו כשמעט איסור נפל בטעות לתוך הרבה היתר ממין אחר, והתבשיל גדול פי שישים מן האיסור – האיסור בטל והתבשיל מותר, כי טעמו אינו מורגש. אין מבטלים איסור לכתחילה, ויש איסורים שאינם בטלים. בכל מקרה מעשי – שואלים רב.
- האם מותר להשתמש באותו תנור לאפיית עוגה חלבית ולבשר?
רבים מן הפוסקים מתירים להשתמש באותו תנור לחלבי ולבשרי בזה אחר זה, בתנאי שהתנור נקי, שהמאכלים מכוסים או שאין בהם הרבה אדים, ושלא אופים אותם בבת אחת. יש שמחמירים להפעיל את התנור ריק בחום גבוה בין שימוש לשימוש. הנוהג הרווח: לייחד את התנור לבשרי, ולאפות חלבי בכלים מכוסים.
- האם מותר לאכול לחם שנאפה עם חמאה או חלב?
חכמים אסרו ללוש לחם בחלב או בחמאה, שמא יאכלו אותו עם בשר; ואם עשו כך – כל הלחם אסור. אבל מותר כשאופים כמות קטנה שנאכלת בבת אחת, או כשמשנים את צורתו כך שיהיה ניכר שהוא חלבי. כך נוהגים בלחמניות חלביות מסומנות ובמאפים חלביים.
- האם מותר להניח סיר חלבי וסיר בשרי על אותה פלטה או כיריים?
מותר לבשל סיר חלבי וסיר בשרי על אותן כיריים, גם בזה אחר זה, כי הכיריים עצמן אינן נוגעות במאכל. מלכתחילה לא מבשלים אותם זה ליד זה כשהם פתוחים, שמא יתיז מזה לזה. על פלטה – מניחים כל סיר במקום נקי. אם נשפך תבשיל על הכיריים – מנקים לפני הבישול הבא.
- כמה מחכים בין דג לחלב?
אין צורך להמתין בין דג לחלב. אשכנזים ורבים מן הספרדים אוכלים דג עם חמאה או ברוטב שמנת. יש מן הספרדים שנוהגים שלא לאכול דג עם חלב יחד, בעקבות הבית יוסף, אבל מותר לאכול זה אחר זה. דג אינו בשר לעניין בשר וחלב.
- האם צריך לחכות בין חלב לבשר עוף?
לא. אחרי מאכל חלבי מותר לאכול עוף מיד, בתנאי שבודקים את הידיים, מקנחים את הפה ומדיחים אותו. הדין זהה לבשר בהמה. רק אחרי גבינה קשה ישנה יש שממתינים כמו אחרי בשר. יש נוהגים להמתין חצי שעה או שעה כחומרה.
- חיממתי חלבי בתנור עם נייר כסף שהיה בשרי – מה הדין?
אם נייר הכסף היה נקי ויבש, ומאכל חלבי מכוסה או בכלי נפרד – בדרך כלל המאכל מותר. אם המאכל החלבי נגע ישירות בנייר כסף שעליו שומן בשרי, בחום – יש חשש, ויש לשאול רב עם כל הפרטים. נייר כסף משומש – נוהגים לא להעביר בין בשרי לחלבי.
- שטפתי כלי בשרי עם כלי חלבי במים חמים – מה עושים?
השולחן ערוך פוסק שקערות בשריות שהודחו בכלי חלבי במים חמים – מותרות, אפילו שניהם בני יומם, כי זה ״נותן טעם בר נותן טעם״, בתנאי שלא היה שומן ממשי על הכלים. אם היה שומן או שאריות אוכל ממשיות – יש לשאול. מלכתחילה שוטפים בנפרד.
- האם מותר להשתמש בקרש חיתוך אחד לבשרי ולחלבי?
לבשר ולגבינה – מייחדים קרשים נפרדים, כי בחיתוך נשארים שומן ושאריות. לירקות ולחם קרים – אפשר קרש פרווה אחד, בתנאי שהוא נקי. לחיתוך ירק חריף (בצל, שום, לימון) שבא לתבשיל – עדיף קרש וסכין פרווה, כי חריפות מעבירה טעם.
- האם מותר להשתמש בנפה אחת לחלבי ולבשרי?
מותר, כשמנפים בה רק קמח יבש ונקי. קמח הוא פרווה, ומגע יבש וצונן אינו מעביר בשריות או חלביות. הנפה עצמה נשארת פרווה כל עוד לא נגעה במאכל חלבי או בשרי חם או לח. נפה שמשמשת לסינון רטבים – יש לייחד לכל סוג.
- נשפך חלב על השיש הבשרי – מה עושים?
אם החלב והשיש קרים – מנגבים ושוטפים היטב, והשיש מותר. שיש אינו מקבל טעם בצונן. אם נשפך חלב רותח, או שהיה על השיש סיר בשרי חם – שואלים רב; רבים מקלים בשיש שאין מניחים עליו מאכל ישירות. מאכל בשרי שהיה על השיש – מדיחים.
- האם מותר לאכול חלבי אחרי ביס של בשר בטעות?
מי שאכל אפילו ביס קטן של בשר – ממתין שש שעות (או כמנהגו) לפני חלבי, גם אם אכל בטעות. מי שרק טעם תבשיל בשרי בלשונו ופלט בלי לבלוע – מקנח ומדיח את הפה ומותר בחלבי. ילד, חולה ומקרים מיוחדים – שואלים רב.
- מה זה נ״ט בר נ״ט?
״נ״ט בר נ״ט״ – ״נותן טעם בר נותן טעם״ – הוא טעם שעבר פעמיים: מבשר לכלי, ומהכלי למאכל פרווה. השולחן ערוך פוסק שמאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי נקי מותר לאכול עם חלב, כי טעם הבשר בו חלש. הרמ״א מחמיר לכתחילה לא לאכלו עם חלב כשהתבשל, ומקל בדיעבד ובדברים מסוימים.
- האם צריך מגבות ומפות נפרדות לבשרי ולחלבי?
נוהגים להפריד: מפה שאכלו עליה מאכל חלבי לא משתמשים בה בארוחה בשרית לפני כביסה, ולהפך, כי נשארים עליה פירורים ושומן. מגבות לייבוש כלים – רבים מייחדים מגבות נפרדות, או מקפידים להשתמש במגבת נקייה. אחרי כביסה רגילה, מפה ומגבת כשרות לשני המינים.
- האם עוף בחלב אסור מן התורה?
לא. איסור בשר בחלב מן התורה הוא רק בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה. עוף וחיה בחלב – אסורים באכילה מדרבנן בלבד, ומותרים בבישול ובהנאה. דגים וחגבים – ״אין בהם איסור אפילו מדרבנן״. למעשה, עוף דינו כבשר לכל דבר: מחכים אחריו ומפרידים כלים.
- האם מותר לאכול ביצים שנמצאו בתוך עוף עם חלב?
תלוי אם הביצה גמורה. ביצה שנמצאה בתוך העוף ויש לה חלבון וחלמון – דינה כביצה רגילה, ומותר לאכול אותה בחלב. ביצה שיש לה רק חלמון – דינה כבשר: אסור לבשל אותה בחלב, אבל מי שאכל אותה לבדה – מותר לו לאכול אחריה גבינה מיד.