האם צריך כיור נפרד, או ספוג נפרד, לכלים בשריים וחלביים?

מה הבעיה

כלים בולעים טעם כשהם חמים. אם כלי בשרי חם וכלי חלבי חם נוגעים זה בזה במים חמים – עלול לעבור טעם. השולחן ערוך מביא דינים בכלים שהודחו יחד ביו״ד צה, ומבחין בין מים שהיד סולדת בהם לבין מים פושרים, ובין כלים נקיים לכלים עם שאריות.

הכיור

כיור מנירוסטה או חרסינה, שבו שוטפים בשרי וחלבי בזמנים שונים, אינו אוסר את הכלים – כל עוד לא שוטפים יחד ולא מניחים כלי בכיור כשבתוכו מים חמים ושאריות של הסוג השני. כדי למנוע ספקות, נהגו רבים להתקין כיור כפול, או להשתמש בגיגית פלסטיק לכל סוג ולהניח עליה את הכלים, או ברשת תחתית נפרדת. יש מן הפוסקים שהחמירו בכיור חרסינה שספג חום רב.

מים רותחים בכיור

השאלה המצויה: שפכו מים רותחים מסיר בשרי לכיור שבו מונח כלי חלבי. כאן יש לשאול רב, כי הדין תלוי בחום המים, בניקיון הכלים ובחומר שלהם. מכאן העצה – לא להשאיר כלים בכיור, ולפנות אותו לפני שמסננים פסטה או שופכים מים רותחים.

ספוגים ומברשות

ספוג סופג שאריות ומים חמים. המנהג המקובל הוא להחזיק ספוג או מברשת נפרדים לבשרי ולחלבי, בצבעים שונים, ולא להחליף ביניהם. מגבות ייבוש – נוהגים להפריד, או לפחות להשתמש במגבת נקייה.

מתקן ייבוש

גם מתקן ייבוש משותף אפשרי כשהכלים נקיים וקרים, אבל המקובל להפריד – כדי שלא יתבלבלו בין הכלים.

ראו גם כלי בשרי שהתערבב עם חלבי – מה עושים, והקיצור (מו).