בשר ושחיטה – שאלות ותשובות
14 שאלות בנושא בשר ושחיטה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות כשרות.
- איך מכשירים כבד בבית?
כבד מלא בדם, ולכן אינו מוכשר במליחה כמו בשר רגיל אלא בצלייה על האש: חותכים או מנקבים אותו, שוטפים, מולחים מעט וצולים עד שמשתנה צבעו בכל חלקיו, ושוטפים שוב. רק אחר כך מותר לבשל או לטגן. כיום רוב הכבד נמכר מוכשר מראש.
- מה ההבדל בין ״חלק״ (גלאט) לכשר רגיל?
״חלק״ מתייחס לבדיקת הריאות בבהמה. ״חלק״ הוא בשר של בהמה שריאותיה חלקות לגמרי, בלי סירכות (הידבקויות). לפי השולחן ערוך כל בשר בהמה צריך להיות ״חלק״. הרמ״א מתיר סירכות מסוימות שניתנות להסרה בבדיקה, ולכן אשכנזים רבים אוכלים בשר כשר שאינו ״חלק בית יוסף״.
- האם צריך למלוח בשר שקונים היום?
רוב הבשר הכשר שנמכר היום בישראל כבר ״מוכשר״ – נמלח ונשטף במשחטה או באטליז – ואין צורך למלוח אותו שוב. יש לבדוק שעל האריזה כתוב ״מוכשר״ או ״נמלח״. בשר שלא הוכשר, או כבד – צריך הכשרה בבית לפני בישול.
- איך מולחים בשר בבית?
שורים את הבשר במים חצי שעה, מניחים לטפטף, מולחים במלח גס מכל הצדדים ומשאירים שעה על משטח משופע או מנוקב שהדם יזוב, ואחר כך מדיחים שלוש פעמים במים. את הכלים שבהם שורים ומולחים מייחדים לכך.
- מה זה גיד הנשה ולמה לא אוכלים אותו?
גיד הנשה הוא העצב הגדול שבירך האחורית של הבהמה (עצב השת), שהתורה אסרה לאכול לזכר המאבק של יעקב אבינו עם המלאך. הוצאתו מורכבת, ולכן בישראל נוהגים שלא לשווק את החלק האחורי של הבהמה כלל, או שמנקרים אותו מומחים מיוחדים.
- מה זה טריפה ומה זה נבלה?
נבלה היא בהמה או עוף שמתו בלי שחיטה כשרה, או שהשחיטה נפסלה. טריפה היא בהמה שנשחטה כראוי אבל היה בה פגם או מחלה שבגללם לא הייתה חיה שנה, כמו ריאה נקובה. שתיהן אסורות באכילה מן התורה. בדיבור יומיומי ״טרף״ הוא כל מאכל לא כשר.
- מה הסימנים של בהמה כשרה?
בהמה וחיה כשרה צריכה שני סימנים: מעלה גרה (מעלה את המזון מן הקיבה ולועסת שוב) ומפריסה פרסה ושוסעת שסע – פרסה מפוצלת לשתיים. פרה, כבש, עז וצבי – כשרים. חזיר מפריס פרסה ואינו מעלה גרה; גמל, ארנבת ושפן מעלים גרה ואינם מפריסים – כולם אסורים.
- מה זה חלב (שומן) אסור בבהמה?
״חלב״ הוא סוג שומן מסוים בבהמה – שור, כבש ועז – שהתורה אסרה באכילה בעונש כרת. הוא שומן קשה המכוסה בקרום ונקלף, ונמצא בעיקר סביב הכליות, הקיבה והמעיים. בחיה (כמו צבי) ובעוף אין איסור חלב. הוצאתו נקראת ״ניקור״, והיא דורשת מומחה.
- האם מותר לאכול בשר נא או סטייק לא עשוי?
מותר, כשהבשר עבר מליחה כהלכה או צלייה, שמוציאות את הדם. בשר כשר שנמכר ״מוכשר״ (מלוח) – אפשר לאכול גם מדיום רייר. הנוזל האדום שבסטייק אינו דם אסור אלא מים וחלבון. קרפצ׳יו – רק מבשר שנמלח, והכבד אינו נאכל אלא צלוי היטב.
- האם מותר לאכול ביצה מופרית או ביצה עם אפרוח?
ביצה מופרית שאין בה דם – מותרת. ביצה שהתחיל להתפתח בה אפרוח – אסורה, ואם נמצא בה דם, דנים לפי מקומו. ביצי מדגרה תעשייתיות לאכילה רובן אינן מופרות, ולכן אינן חייבות בדיקה מן הדין, אבל נוהגים לבדוק כל ביצה לפני השימוש.
- האם בשר צבי או ביזון כשר?
צבי וביזון הם בעלי חיים טהורים – מעלים גרה ומפריסים פרסה – ולכן בשרם כשר, בתנאי שנשחטו בשחיטה כשרה, נבדקו ונמלחו. צבי הוא ״חיה״: אין בו איסור חלב, ויש מצוות כיסוי הדם. ביזון נחשב בהמה. בפועל מצוי מעט בשר כזה בהשגחה.
- האם ברווז כשר?
כן. הברווז והאווז הם עופות טהורים שיש עליהם מסורת ברורה בקהילות ישראל, ולכן מותר לאכול אותם – בתנאי שנשחטו כדין, נבדקו, נמלחו או הוכשרו, ונמכרים בהכשר. עוף שאין עליו מסורת אין אוכלים, גם אם נראה דומה לעוף טהור.
- מה זה כיסוי הדם ומתי עושים אותו?
כיסוי הדם היא מצווה מן התורה: מי ששוחט חיה או עוף מכסה את דמם בעפר, ומברך ״על כיסוי הדם״. בבהמה – שור, כבש ועז – אין מצווה זו. נותנים עפר מתחת לדם ומעליו. בימינו מקיימים אותה בעיקר השוחטים במשחטות עופות ובשחיטת תרנגולי כפרות.
- האם מותר לאכול עוף שנשחט על ידי שוחט לא מוכר?
מעיקר הדין, השולחן ערוך פוסק שמותר לסמוך על אדם שמוחזק כשוחט, ״שרוב הרגילין לשחוט הם בחזקת מומחין״. אבל בזמננו, כשיש שחיטות מסודרות בהשגחה, ובגלל שאלות של בדיקת סכין, טריפות וניקור – המקובל הוא לקנות רק בשר ועוף עם תעודת כשרות מוכרת, ולא לסמוך על שוחט פרטי שאינו ידוע.