אוכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי – מותר לאכול אותו עם חלב?

מה זה ״נותן טעם בר נותן טעם״

סיר בשרי בולע טעם של בשר. כשמבשלים בו אורז או ירקות – הסיר נותן בהם טעם של בשר שנבלע בו. זה כבר ״טעם שני״: הבשר נתן טעם בסיר, והסיר נתן טעם במאכל. הגמרא (חולין קיא ע״ב) דנה בדין זה, והשולחן ערוך פוסק ביו״ד צה.

דעת השולחן ערוך

השולחן ערוך (צה, א) כותב: ״דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה, שאין שום שומן דבוק בה – מותר לאכלם בכותח (מאכל חלבי)״. כלומר, מאכל פרווה מסיר בשרי נקי נשאר פרווה, ומותר לאכלו עם חלב.

דעת הרמ״א

הרמ״א (צה, ב) מביא שיש מחמירים, ״והמנהג לאסור לכתחילה, ובדיעבד מותר בכל עניין״. כלומר, אשכנזים לא יתכננו לאכול אורז מסיר בשרי עם יוגורט; אבל אם כבר נעשה – מותר. הרמ״א מוסיף שמותר להניח מאכל כזה בכלי חלבי.

תנאים חשובים

הדין הזה רק כשהסיר נקי לגמרי משאריות בשר ושומן. אם נשאר בו שומן נראה – זה כבר בשר ממש, והמאכל בשרי. וכן אם בישלו בסיר דבר חריף, כמו בצל או שום – יש בזה דינים מיוחדים, כי החריפות מושכת את הטעם, והמאכל עלול להיחשב בשרי.

ומה לגבי ההמתנה

מי שאכל מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי – אינו צריך להמתין לפני חלב, כי לא אכל בשר. גם כאן החריף משנה את הדין.

הקיצור (מו) מביא את הדינים בקיצור, ופירוט רב יותר – בשולחן ערוך ובנושאי כליו.