גויים ומזון – שאלות ותשובות
16 שאלות בנושא גויים ומזון, מתוך שאלות ותשובות בהלכות כשרות.
- האם צריך לשתות רק חלב ישראל? מה ההבדל מחלב רגיל?
חז״ל אסרו חלב שגוי חלב בלי שיהודי ראה, שמא עירב בו חלב של בהמה טמאה. בימינו, כשיש פיקוח ממשלתי, יש פוסקים שהתירו חלב רגיל מחברות גדולות – ״חלב חברה״; ויש שמחמירים לשתות רק חלב ישראל. בארץ ישראל רוב החלב הכשר הוא חלב ישראל ממילא.
- האם מותר לאכול לחם שאפה גוי?
חז״ל אסרו ״פת עכו״ם״ – לחם שאפה גוי. לחם של אופה מקצועי גוי (״פת פלטר״) – לפי השולחן ערוך מותר רק כשאין לחם של יהודי, ולפי הרמ״א מותר גם כשיש. לחם שאפה גוי בביתו לעצמו – אסור לכל הדעות. בעשרת ימי תשובה נוהגים להחמיר.
- מה זה יין מבושל, ולמה זה חשוב?
יין שנגע בו גוי אסור בשתייה מגזירת חז״ל – ״סתם יינם״. יין מבושל, כלומר יין שהורתח לפני שגוי נגע בו, אינו נאסר במגעו. לכן במסעדות, באירועים ובבתים שבהם עלול גוי או מי שאינו שומר שבת לגעת ביין – מקפידים על יין מבושל, והיום הוא עובר פסטור.
- האם מותר לאכול במסעדה בלי תעודת כשרות?
באופן כללי אין לסמוך על מסעדה בלי השגחה, גם כשהבעלים אומרים שהיא ״כשרה״ או ״בלי חזיר״. במסעדה יש שאלות של מקור הבשר, בשר וחלב, בדיקת ירקות, בישול גויים, יין וכלים – ובלי השגחה אי אפשר לדעת. במקרים מיוחדים, כשבעל המקום שומר תורה ומוכר, יש לשאול רב.
- האם מותר לאכול אוכל שבישלה עובדת זרה בבית?
מאכל חשוב שאינו נאכל חי, שבישל גוי – אסור משום ״בישולי גויים״, גם בבית יהודי ובכלים של יהודי. הפתרון: יהודי משתתף בבישול. לפי מנהג הספרדים – היהודי צריך להניח את הסיר על האש; לפי מנהג אשכנז – מספיק שיהודי הדליק את האש.
- האם מותר לשתות יין שגוי נגע בו?
יין שאינו מבושל שגוי נגע בו או הזיז אותו פתוח – אסור בשתייה, משום ״סתם יינם״. יין מבושל (פסטור), שכתוב עליו ״מבושל״ – אינו נאסר במגע גוי. יין בבקבוק סגור – מותר לגוי לטלטל. לכן באירועים ובמסעדות מקפידים על יין מבושל.
- האם יין שנגע בו מי שאינו שומר שבת נאסר?
לפי השולחן ערוך, מי שמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לעניין יין, ומגעו ביין שאינו מבושל אוסר אותו. רבים מפוסקי זמננו כתבו שרוב היהודים שאינם שומרים שבת היום הם ״תינוקות שנשבו״, ולכן יש מקילים. נוהגים להשתמש ביין מבושל, וכך נמנעים מן השאלה ומפגיעה.
- המטבח בבית לא כשר – איך אוכלים שם?
משתמשים בכלים חד פעמיים או בכלים שהבאתם, ואוכלים מוצרים ארוזים בהכשר ופירות וירקות חיים. לחימום – תנור או מיקרוגל בעטיפה כפולה וסגורה, על משטח מכוסה. לא מבשלים בסירים של הבית, ולא משתמשים בסכינים שלו לדברים חמים או חריפים כמו בצל ולימון.
- האם מותר לאכול אצל הורים שלא שומרים כשרות?
לאכול אוכל מבושל ממטבח לא כשר – אסור גם אצל ההורים. אבל אפשר, ואף מצווה, להמשיך לבקר ולאכול יחד בדרכים שמתאימות לכשרות: מוצרים ארוזים, כלים חד פעמיים, אוכל שהבאתם או שהוזמן ממקום כשר. כיבוד הורים מחייב לעשות זאת בעדינות ובאהבה.
- מה מספיק לעשות כדי שיהיה בישול ישראל – הדלקת אש?
לפי השולחן ערוך, בישול ישראל דורש שהיהודי ישים את התבשיל על האש או ישתתף בבישול עצמו; הדלקת האש בלבד אינה מספיקה. לפי הרמ״א, מספיק שהיהודי הדליק את האש או הוסיף בה, וכך נוהגים אשכנזים. בפת – גם לפי השולחן ערוך הדלקת התנור מועילה.
- האם מותר לאכול מוצרים מחו״ל עם הכשר מקומי?
מוצרים עם הכשר של גוף כשרות מוכר ואמין בחו״ל – כגון OU, OK, Star-K ורבנויות מקומיות מוכרות – נחשבים כשרים. יש להבחין בין סימן של גוף כשרות לבין האות K בלבד, שאינה מעידה על השגחה. ענייני חלב ישראל, פת ישראל ובישול ישראל משתנים בין ההכשרים, ויש לבדוק לפי המנהג האישי.
- האם מותר לאכול אוכל שבישל יהודי חילוני?
איסור בישולי גויים אינו חל על יהודי, ולכן אוכל שבישל יהודי שאינו שומר מצוות – אינו ״בישול גוי״. השאלה היא אם המצרכים והכלים כשרים. אם הוא שומר כשרות והכלים כשרים – מותר. אם אינו שומר כשרות – יש חשש על המצרכים והכלים, ולא על עצם הבישול.
- האם מותר לשתות בירה, ויסקי או ערק בלי הכשר?
בירה רגילה מלתת, שעורה, כשות ומים – רבים מן הפוסקים מקלים בה בלי הכשר, אך בירות בטעמים צריכות הכשר. ויסקי ששהה בחביות של יין (שרי, פורט) – יש בו מחלוקת, ורבים מחמירים. ערק וליקרים – צריכים הכשר, כי לעתים יש בהם יין או רכיבים לא כשרים.
- מאכל שבושל בכלים לא כשרים – מותר לאכול?
תלוי. אם הכלי לא היה ״בן יומו״ – לא השתמשו בו בחם לדבר לא כשר ב־24 השעות האחרונות – הטעם הבלוע בו פגום, ובדיעבד המאכל מותר. כלי של גוי בסתם נחשב שאינו בן יומו. אם הכלי היה בן יומו – המאכל אסור, אלא אם יש בו שישים כנגד הבלוע. לכתחילה אין לבשל בכלי לא כשר.
- האם מותר לאכול מוצרים מהסופר שאין עליהם הכשר?
יש מוצרים שאינם צריכים הכשר: פירות וירקות טריים (בארץ – בכפוף לתרומות ומעשרות), מים, סוכר לבן, מלח ואורז לא מעובד, לפי רוב הפוסקים. מוצרים מעובדים – צריכים הכשר, כי יש בהם רכיבים ותהליכים שלא ידועים לצרכן. בארץ ישראל גם פירות וירקות צריכים בדיקת מעשרות.
- האם מותר לאכול בבית קפה עם הכשר שפתוח בשבת?
גופי כשרות רבים אינם נותנים הכשר למקום שפתוח בשבת, כי יש חשש לבישול בשבת ולחילול שבת שעלול להשפיע על הכשרות. יש רבנויות שנותנות ״תעודת כשרות״ גם למקום פתוח בשבת בתנאים מיוחדים. מאכל שבושל בשבת על ידי יהודי – אסור באכילה, לפחות לעושה, ויש בזה פרטים. מומלץ לבדוק את התעודה ולשאול.