ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה, ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו (כה, כ-כא)

בספר 'כף החיים (אורח חיים, סימן רפ"א סעיף קטן ח) נכתב בשם ספר חסד לאלפים כי ישנה קבלה בידינו מרבי יהודה החסיד ששבח נשמת כל חי מסוגל על כל צרה שלא תבוא. היסוד הוא שהאדם מקבל על עצמו שכאשר יהיה ניצול מהצרה, הוא יאמר את תפילת נשמת כל חי בתודה ובקול זמרה בפני עשרה אנשים. ובספרים 'כתבו רמז נפלא לכך מהפסוק ויעתר יצחק לה לנכח אשתו, שהמילה לנכ"ח היא ראשי תיבות של לומר נשמת כל חי.

בתוך תפילת נשמת כל חי ישנו רמז קבוע ליצחק ורבקה, כפי שמסומן במחזורים ובסידורים בתיבות בפי ישרים תתרומם, ובשפתי צדיקים תתברך, ובלשון חסידים תתקדש, ובקרב קדושים תתהלל, המרמזות בראשי התיבות את שמותיהם של יצחק ורבקה. רבי חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, בספרו שמחת הרגל (על הגדה של פסח), מסביר שהסימון הזה מיועד להיות לטוטפות אל הראש בבין העיניים, כלומר תזכורת קבועה מול עינינו לחשוב על תפילות יצחק ורבקה אשר שפכו תפילות בעושר והיו משתטחים בהכנעה ובלב נשבר כלפי מעלה. מכאן יש לקחת מוסר השכל עצום: אם יצחק ורבקה, שהקדוש ברוך הוא התאווה לתפילתם, הפליגו כל כך בסדר תפילה, בהשתחואה ובדבקות כדי להיענות, אנו מה נענה. ראוי שנשא לבבנו אל כפיים אל קל בשמים, וכמו שענה ליצחק ורבקה כך ישמע אלינו ויעננו ותפילתנו תעשה פירות.

עוד כתב החיד"א בספרו דבש לפי (מערכת האות ת') רמז מופלא לפיו מניין האותיות של המילה תפלה שווה בדיוק למניין האותיות של השמות יצחק ורבקה יחד. כמה נעימים לפי זה הדברים, שכן בנוסח בפי ישרים תתרומם מרומזים השמות יצחק ורבקה כיוון שהם עצם המהות והחשבון של המילה תפלה.

לחיבור זה מצטרף רובד נוסף, שכן בחז"ל נקראת תפילת נשמת כל חי בשם ברכת השיר, והנה תיבת השיר עולה באותו מניין בדיוק כמו השמות יצחק ורבקה וכמו המילה תפלה. הדברים כולם מתלכדים ליחידה אחת המראה כיצד כוחם של יצחק ורבקה, מהות התפילה, ותפילת נשמת כל חי שהיא השיר, כולם קשורים זה בזה ומלמדים על עוצמת התפילה וההודיה.