"לאשר אני מצוה אותך" – רמז לכיבוד אם

ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך (כז ח)

בספר "אור משה" הקשה, לאחר שרבקה אמרה "שמע בקולי", מדוע חזרה לומר: "לאשר אני מצוה אותך", לכאורה הדבר מיותר? ותירץ שרבקה רמזה ליעקב בזה שהוא חייב לשמוע בקולה כי אני אמך ואתה חייב בכבודי. רבקה אף רמזה לו זאת בראשי במילים: "אני מצוה אותך", שהם ראשי תיבות אמא. (שולחן ערוך)