באילו חגים מברכים שהחיינו, ומתי?

״זמן״

הגמרא (עירובין מ ע״ב) מכנה את ברכת ״שהחיינו״ בשם ״זמן״, ומבארת שאומרים אותה על כל מועד שבא מזמן לזמן. השולחן ערוך פוסק שבליל הסדר מברכים בקידוש ״שהחיינו״ (או״ח תעג, א), וכן בשאר החגים.

איזה חג – מתי

פסח: בקידוש של הלילה הראשון (ובחו״ל – גם בשני). שבועות: בקידוש. ראש השנה: בקידוש של שני הלילות, ובלילה השני מניחים פרי חדש. יום כיפור: בתפילת ערבית, אחרי כל נדרי – כל אחד לעצמו, ונשים שבירכו בהדלקת הנרות אינן חוזרות. סוכות: בקידוש בסוכה, וברכת ״לישב בסוכה״ קודמת ל״שהחיינו״ לפי רוב המנהגים. שמיני עצרת: בקידוש, כי הוא חג בפני עצמו. שביעי של פסח – אין מברכים, כי אינו חג חדש.

על המצוות

על מצוות שבחג מברכים ״שהחיינו״ בפעם הראשונה בשנה: נטילת לולב ביום הראשון של סוכות, תקיעת שופר בראש השנה, הדלקת נרות חנוכה בלילה הראשון, קריאת המגילה בפורים – בלילה, ולפי המנהג האשכנזי גם ביום. על ספירת העומר – אין מברכים שהחיינו.

נשים בהדלקת הנרות

נשים רבות נוהגות לברך ״שהחיינו״ בהדלקת נרות החג, ובמקרה כזה הן אינן עונות ״אמן״ על השהחיינו של הקידוש. ויש פוסקים שהעדיפו שישמעו בקידוש. כל אחת – לפי מנהג ביתה.

ראו ברכת שהחיינו על פרי חדש והחגים בפועל. הקיצור (נט) מביא את דיני ״שהחיינו״.