האם מותר לבשל ביום טוב ראשון לצורך יום טוב שני?

ההלכה

השולחן ערוך (או״ח תקג, א) פוסק: ״אסור לאפות או לבשל או לשחוט בי״ט לצורך מחר, אפילו הוא שבת או יום טוב, ואפילו בשני ימים של ראש השנה״. ההיתר של ״אוכל נפש״ ניתן לצורך היום בלבד – ״הוא לבדו ייעשה לכם״.

להרבות בשיעור

באותו סעיף: ״אבל ממלאה אשה קדרה בשר אף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת״. מותר לבשל כמות גדולה לסעודת היום, ומה שנשאר – נשאר. הרמ״א מוסיף שאפשר לבשל כמה קדירות ולאכול מכל אחת מעט. אבל ״דווקא קודם אכילה, אבל אחר אכילה אינה יכולה לבשל ולומר אוכל ממנה כזית, דהוי הערמה״.

שני ימים טובים ושבת

בחוץ לארץ, ובראש השנה גם בארץ, יש שני ימים רצופים. היום הראשון אינו ״מכין״ לשני: את הבישול, עריכת השולחן, הדחת כלים לצורך הלילה והדלקת נרות לליל השני – עושים אחרי צאת הכוכבים. כשיום טוב חל ביום שישי, הבישול לשבת מותר רק על ידי עירוב תבשילין שנעשה מערב החג (או״ח תקכז, א).

ואם עבר ובישל

השולחן ערוך שם: ״אם עברה ובשלה – מותר לאכלו״. האוכל אינו נאסר, אבל לכתחילה יש להיזהר.

עצות

מבשלים לפני החג גם לליל החג השני; ביום הראשון מבשלים בבוקר סיר גדול לצורך הסעודה, ומשאירים על פלטה או בתנור מערב החג. מה שנעשה בלי טרחה יתרה, כמו להוציא מהמקרר – אינו בכלל הבעיה.