מה זה עירוב תבשילין, ומתי צריך לעשות אותו?

למה צריך עירוב

ביום טוב מותר לבשל לצורך אותו יום, אבל לא ליום אחר. השולחן ערוך (או״ח תקכז, א) כותב: ״יום טוב שחל להיות בערב שבת – לא יבשל בתחילה לצורך שבת... ועל ידי עירוב מבשל בתחילה לשבת״. הגמרא (ביצה טו ע״ב) מסבירה שחז״ל תיקנו את העירוב כדי שיזכרו את השבת ולא ישכחו להכין לה, וגם כדי שלא יבואו לבשל מיום טוב ליום חול.

איך עושים

בערב החג (ביום רביעי או חמישי, לפי מועד החג) לוקחים פת – חלה או מצה – ותבשיל מבושל, כמו ביצה קשה או חתיכת דג או בשר, ומניחים אותם בצד (תקכז, ב). מחזיקים בידיים ומברכים: ״ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב״. אחר כך אומרים את הנוסח ״בדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא״, ומי שאינו מבין ארמית – אומר בעברית (תקכז, יב).

מה העירוב מתיר

העירוב מתיר לבשל, לאפות, להדליק נרות שבת מאש קיימת ולהכין את כל צורכי השבת ביום טוב. ההכנות צריכות להיגמר בעוד יום, כך שהאוכל יהיה ראוי לאכילה לפני כניסת השבת. את הפת והתבשיל שומרים עד שבת, ונוהגים לאכול את הפת בסעודות השבת.

שכחו לעשות

מי ששכח – יש עצות: אם עדיין לא התחיל החג, יעשה מיד. אם נזכר ביום טוב – ישאל רב; לעיתים אפשר לסמוך על עירוב שעשה רב העיר לכל הקהילה, שנוהגים לכוון בו לזכות את כל מי ששכח. אבל מי שסומך על כך בכוונה – אינו יוצא.

העירוב נחוץ גם כשיום טוב חל ביום חמישי ושישי (בחוץ לארץ, או בראש השנה). הרמב״ם מביא את הדין בהלכות שביתת יום טוב פרק ו, והקיצור בסימן קב.