מה זה ״אסרו חג״?

המקור

הגמרא (סוכה מה ע״ב) אומרת: ״כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה – מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח״ (תהלים קיח). ״איסור לחג״ פירושו לקשור את היום שאחרי החג אל החג, ולהמשיך בו מעט מהשמחה.

הדין

הרמ״א (או״ח תכט, ב) כותב: ״ונוהגין להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא איסרו חג״. וכן אין מתענים בו: בשבועות כתב השולחן ערוך ״אסור להתענות במוצאי חג השבועות״ (או״ח תצד, ג), כי ביום זה הקריבו בזמן המקדש את עולות הראייה שלא הוקרבו בחג שחל בשבת.

תחנון

באסרו חג פסח – כל חודש ניסן אין אומרים תחנון. באסרו חג שבועות – נוהגים שלא לומר תחנון עד י״ב בסיון, לפי מנהגים שונים. באסרו חג סוכות – עד סוף חודש תשרי לפי חלק מהמנהגים. ובכל אסרו חג אין אומרים ״למנצח״ ו״תחנון״.

חוץ לארץ

בחוץ לארץ, היום שהוא אסרו חג בארץ ישראל הוא עדיין יום טוב שני. ישראלי בחו״ל או תייר בארץ – ראו כמה ימי חג שומרים.

ראו מה זה שביעי של פסח והקפות שניות.