שכחתי לעשות עירוב תבשילין – מה עושים?

עירוב של רב העיר

השולחן ערוך (או״ח תקכז, ז) כותב: ״מצוה על כל אדם לערב, ומצוה על כל גדול העיר לערב על כל בני עירו, כדי שיסמוך עליו מי ששכח או נאנס... אבל מי שאפשר לערב ולא עירב, אלא שרוצה לסמוך על עירובו של גדול העיר – נקרא פושע ואינו יוצא בו״. רבני ערים וקהילות רבים נוהגים לעשות עירוב כזה בכל ערב חג. מי ששכח פעם ראשונה – סומך עליו.

לתת למי שעירב

אם אין רב שעירב, או שכבר שכח פעם קודמת – ״אין תקנה אלא שיתן קמחו ותבשילו לאחרים שיערבו במתנה, והם אופין ומבשלים ונותנין לו, ואפילו בביתו יכולים לבשל״ (תקכז, כ). כלומר: נותן את המצרכים לשכן שעשה עירוב, והשכן מבשל עבורו – גם במטבח שלו.

אם אין אף אחד

השולחן ערוך שם מביא דעה שבמצב כזה מותר לאפות פת אחת, לבשל קדירה אחת ולהדליק נר אחד לשבת – המינימום ההכרחי. ובשעת צורך כדאי לשאול רב.

לבשל הרבה קודם האוכל

עצה נוספת: ביום טוב עצמו, לפני הסעודה, מבשלים בקדירה גדולה לצורך היום ומותירים לשבת – ״אם נזכר שלא עירב קודם סעודת שחרית, יבשל הרבה בקדרה אחת ויותיר לשבת״ (תקכז, כא).

יום טוב של שני ימים

בחוץ לארץ, כשנזכר ביום טוב הראשון – אפשר לעשות עירוב בתנאי, כמבואר בתקכז, כב. בראש השנה – אי אפשר בתנאי, כי שני הימים הם ״קדושה אחת״.

הדינים מובאים גם בקיצור (סימן קב). ראו מה זה עירוב תבשילין.