מה זה מוקצה ביום טוב – איך שונה משבת?

מה זה מוקצה

מוקצה הוא חפץ שאדם ״הקצה״ מדעתו לפני כניסת היום – כי אין לו שימוש מותר בו, כמו אבנים, כסף או כלי שמלאכתו לאיסור – ולכן חכמים אסרו לטלטל אותו. הדינים הכלליים זהים בשבת וביום טוב, ומפורטים בהלכות שבת.

יום טוב חמור יותר

השולחן ערוך (או״ח תצה, ד) פוסק: ״מוקצה, אף על פי שמותר בשבת – החמירו בו ביום טוב ואסרוהו״. הטעם: בשבת אסור לבשל ולהכין, ולכן אין חשש שאדם יבוא לטפל בדברים שאינם מוכנים. ביום טוב, שמותר בו לבשל, יש חשש שיבוא להקל יותר – ולכן החמירו. כך למשל, פירות שהועמדו לסחורה או לייבוש: בשבת מותר לאכול מהם לפי השולחן ערוך (או״ח שי, ב), וביום טוב יש להחמיר.

הרמ״א שם מביא שיש מתירים מוקצה גם ביום טוב, ״אבל נולד אסור לדבריהם אפילו בשבת״.

מה זה נולד

״נולד״ הוא דבר שלא היה קיים בצורתו לפני כניסת היום, ונוצר בו. הדוגמה המפורסמת היא ביצה: ״ביצה שנולדה ביום טוב – אסור ליגע בה, וכל שכן שלא לאכלה״ (או״ח תקיג, א), ואם נתערבה אפילו באלף – כולן אסורות. כך גם עצמות שהופרדו מבשר שאינן ראויות למאכל בהמה, או שברי כלי שנשבר ביום עצמו – לפי הפוסקים השונים.

מה מותר ביום טוב יותר מבשבת

מצד שני, ביום טוב מותר לטלטל כלים לצורך אוכל נפש, ומותר להוציא לרשות הרבים גם בלי עירוב. לכן גם כלי שמלאכתו לאיסור בשבת – כמו מצת או סיר שעומד לבישול – מותר ביום טוב כשמשתמשים בו לצורך היום.

למעשה

כשיש שני ימים רצופים יש לשים לב: ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של גלויות – מותרת ביום השני, אבל בשני ימים של ראש השנה, וכן בשבת ויום טוב הסמוכים, ״נולדה בזה – אסורה בזה״ (או״ח תקיג, ה). ראו מה ההבדל בין שבת ליום טוב במלאכות.