מתי ואיך מדליקים נרות בליל יום טוב שני, או ביום טוב שחל במוצאי שבת?

למה לא מבעוד יום

ביום טוב ראשון מדליקים לפני השקיעה, כמו בשבת. אבל ביום טוב שני – ההכנה מיום טוב ראשון לשני אסורה, משום שאין מכינים מיום קודש אחד לחברו. לכן מחכים לצאת הכוכבים של היום הראשון, ורק אז מדליקים את נרות היום השני. ובמוצאי שבת שחל בו יום טוב – אין מכינים משבת ליום טוב, ומדליקים אחרי צאת השבת.

מאש קיימת

ביום טוב אסור ליצור אש חדשה (או״ח תקב, א), ולכן מדליקים מנר שדולק מערב החג – נר נשמה, או אש של גז שהודלקה מקודם. מדליקים גפרור מן האש הקיימת, מדליקים את הנרות, ומניחים את הגפרור שיכבה מעצמו. ראו הדלקת אש ביום טוב.

הברכות

מברכים ״להדליק נר של יום טוב״, ובחג שחל בשבת – ״של שבת ושל יום טוב״. ברכת ״שהחיינו״ – נשים נוהגות לברך בהדלקת הנרות בליל החג, ובליל שני של ראש השנה מקובל להניח פרי חדש או בגד חדש, כדי שהשהחיינו יחול גם עליו (או״ח תר, ב). השולחן ערוך דן במי ומי מדליקים באו״ח רסג.

יום טוב במוצאי שבת

כשיום טוב חל במוצאי שבת: אחרי צאת השבת, אומרים ״ברוך המבדיל בין קודש לקודש״ (נשים שלא התפללו ערבית עם ״ותודיענו״), ורק אז מדליקים. בקידוש של הלילה מוסיפים הבדלה – הסדר הנקרא ״יקנה״ז״: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן.

ראו פסח בפועל וראש השנה בפועל. הקיצור (קא) מביא את דיני ההכנה מיום טוב ראשון לשני.