מה מותר לבשל ביום טוב?

אוכל נפש

התורה אומרת על יום טוב: ״כל מלאכה לא ייעשה בהם, אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו ייעשה לכם״ (שמות יב, טז). השולחן ערוך (או״ח תצה, א) פוסק: ״כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב, חוץ ממלאכת אוכל נפש, וחוץ מהוצאה והבערה, וכן מכשירי אוכל נפש שלא היה אפשר לעשותם מאתמול״.

מה בכלל ההיתר

מותר לבשל, לאפות, לטגן, לצלות, ללוש בצק ולהפריש חלה, לשחוט ולחמם. מותר לבשל אפילו כמה תבשילים, וגם להוסיף מים לסיר, כל עוד האוכל נאכל ביום טוב עצמו. ומותר לבשל גם בשביל אורחים יהודים שאוכלים ביום טוב.

מה אסור

חז״ל אסרו כמה מלאכות של אוכל נפש, כמו קצירה, טחינה, בצירה וסחיטה, כי דרך לעשות אותן לימים רבים (תצה, ב). וכן מלאכות שאפשר היה לעשות לפני החג בלי שהאוכל יתקלקל – יש אומרים שאין לעשותן ביום טוב, או לפחות לעשותן בשינוי.

לא מיום טוב ליום אחר

אסור לבשל ביום טוב לצורך מחר – אפילו לשבת, ואפילו ליום טוב שני של גלויות, או לשני ימי ראש השנה (או״ח תקג, א). לשבת שאחרי החג מבשלים רק על ידי עירוב תבשילין. מותר למלא סיר גדול כשחלק ממנו נאכל היום, אבל אחרי הסעודה – אסור להתחיל לבשל ולומר שיאכל מעט.

האש

את האש מעבירים מנר שדלק מלפני החג, ואסור לכבות. ראו הדלקת אש ביום טוב. הקיצור (סימן צח, סימן קא) מביא את הדינים בהרחבה.

כבוד החג

בישול ביום טוב הוא חלק מהמצווה של שמחת החג – ״ושמחת בחגך״. לכן ההיתר אינו פרצה, אלא דרך לכבד את היום בסעודות חמות וטריות. הרמב״ם מביא את היסודות בהלכות שביתת יום טוב פרק א.