אבן עזרא על במדבר פרק יד

את קולם. פעול למלת ותשא גם ויתנו:

וילונו. מבנין נפעל מהפעלים השניים הנראים לנפעל שלם:

שוב מצרימה. שם הפועל כמו לא אוכל קום ומלך אלקום עמו:

ויפל משה. ברצונו:

ויהושע בן נון. הזכירו משה בתחלה לגודל מעלתו:

כי לחמנו הם. נאכלם כלחם וכן אוכלי עמי אכלו לחם:

סר צלם. כי הגבור אם אין לו מגן שיגן עליו ויהיה צל לו לבו ירא:

לרגום אתם. יהושע וכלב:

ינאצוני. כמו יכעסוני ורבים חביריו:

וטעם בקרבו. לשון שהיו בתחלה לב אחד לטוב:

ושמעו מצרים כי העלית. טעמו ואשר העלית ואחר שאמר ושמעו ואמרו אל יושב הארץ הזאת היא ארץ כנען פירש מה שמעו על כן פעם אחרת שמעו כי אתה ה' כבודך בקרב העם הזה:

אשר עין בעין. על הכבוד שראו הזקנים או על מראה כבוד ה' לעיני בני ישראל והוא הנכון:

נראה. פעל עבר וטעמו נראת אתה ה' וכן ונאשאר אני וכן כי אומלל אני בעבור היות הלמ"ד בפת"ח גדול:

עמד עליהם. בשבתם:

ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך. מצרים גם כנענים גם אחרים:

יכלת. שם כמו עד יבושת המים ואיננו לשון מדה כדרך הדרש:

וישחטם במדבר. הטעם ויהרגם ואמר וישחטם בעבור המדבר כי שם ירעו הצאן:

יגדל נא. קרוב מאריכות אפים כי כל מי שהוא ארך אפים יש לו כח גדול לשבור כעסו והעד כאשר דברת שאתה ארך אפים ואלה המדות פירשתים בפרשת כי תשא:

סלח נא. אחר שמצאנו שאמר אם יראו את הארץ אחר סלחתי כדברך ידענו כי מלת סלח נא אריכות אף וכן ונסלח לו עד שיעשה תשובה שלימה:

כגודל חסדך. בעבור חסדך הגדול:

וכאשר נשאתה. כטעם נושא עון:

ועד הנה. עד המקום הזה או מיום שיצאו ממצרים ועד זה היום כי יש הנה שם המקום כמו באו הנה הלילה גם סימן זמן כמו ולא ראיתיו עד הנה וכבר פירשתיו:

חי אני. טעמו כאשר אני חי כן יהיה דברי קיים:

וימלא. וכאשר מלא כבודי את כל הארץ והקרוב שהוא לעתיד וטעמו זה אעשה כדי שיודע כבודי בעולם:

זה עשר פעמים. הטעם רבים והזכיר עשר בעבור היותו סך חשבון כי הוא סוף האחדים וראש העשרות שהם במחברת השנית:

וכל מנאצי. מבניהם:

ועבדי כלב. הזכירו לבדו בעבור ויהס כלב והלוים והכהנים אינם בכלל השבועה כי לא הלך מהם נשיא מרגל ועוד לכל פקודיכם לכל מספרכם אף על פי שלא היו הכהנים גם הלוים הם רבים:

רוח אחרת. כנגד התרים:

וימלא אחרי. רדף אחרי דברי ומלא אותו שהארץ טובה מאד ואין דבה:

והעמלקי והכנעני. הוא האמורי כי כל אמורי הוא כנעני ולא חשש הכתוב להפרישו בעבור העמלקי שהוא מבני שם וכנען שהוא אבי האמורי מבני חם וכן וירד העמלקי והכנעני והעד ויצא האמורי ולא הזכיר העמלקי כי האמורי הוא העיקר:

יושב בעמק. לארוב לכם ויש אומר אף על פי שהעמלקי והכנעני יושבים בעמק פנו דרך ים סוף ולא תפחדו והנה ישראל לא עשו תשובה על כן דבר השם:

פגריכם. הגופות:

הלינותם. מגזרת וילונו על משה:

נשאתי את ידי. כלשון בני אדם כי השמים למעלה:

כי אם כלב. הקדים כלב כי הוא הקדים ויהס:

ופגריכם. שהם אתם:

יהיו רועים. כי מנהג הרועה שלא יעמוד וינוח במקום והעד כאהל רעי:

זנותיכם. שזנו מאחרי ואמרו נתנה ראש:

אשר תרתם. בציווי:

את תנואתי. אניא דברי או מי יניאני והטעם שישבור את שבועתי כמו ואם הניא:

הנועדים עלי. שאמרו לרגום באבנים עבדי השם בעבור שאמרו כבוד השם:

במדבר הזה. יתום קץ כל אחד ששם קץ כל אחד:

ושם ימתו. כלם קרוב מהקץ:

וילינו עליו פועל יוצא לשנים פעולים:

וימתו. כמו מתו:

במגפה כלם יחד:

ויהושע בן נון. דברי משה קודם כלב:

והיא לא תצלח. העליה אל ראש ההר לא תצלח או העברת פי השם אין בה הצלחה:

כי על כן שבתם. הואיל ושבתם כמו כי על כן לא נתתיה:

ויעפילו. מגזרת עפל ובחן והטעם שעלו אל העפל:

ויכתום. אמר רבי משה הכהן הספרדי ז"ל כי היה ראוי להיותו ויכיתום וכן וידביקו גם המה והנכון בעיני שהוא מפעלי הכפל והיא מלה זרה:

עד החרמה. שם מקום ויש אומרים עד שהחרימום: