במדבר יד, לב

ופגריכם אתם. כתרגומו לפי שדבר על הבנים להכניסם לארץ ובקש לומר ואתם תמותו, נופל לשון זה כאן לומר אתם:

וּפִגְרֵיכוֹן דִי לְכוֹן יִפְּלוּן בְּמַדְבְּרָא הָדֵין

וּפִגְרֵיכוֹן דִלְכוֹן יִתְרְמוּן בְּמַדְבְּרָא הָדֵין

ופגריכם. שהם אתם:

ופגריכם אתם פי' כאשר אתם בבריאותיכם כן תשכיבו עצמכם ותמותו:

ופגריכם אתם סרסהו ואתם פגריכם והוא שפירש״י כתרגום ופגריכון דלכון ופגריכם שלכם.

ופגריכם אתם. אמרגלים קאי וכן אם אתם תבאו אל הארץ קאי אמרגלים:

ופגריכם אתם וגו׳. צריך לדעת למה הצרך לומר כן אחר שכבר אמר ״במדבר הזה יפלו פגריכם״. ואפשר שנתכון לומר שלא יכניסו בניהם עצמותם לארץ כמו שהעלו עצמות יוסף ועצמות השבטים לארץ, אלא יפלו במדבר.

עוד נראה שיכון לומר, שמלבד שיפלו פגריהם כמו שאמר למעלה, פרוש שיפלו פגרים מתים, אמר עוד שהגופות גם כן תהיה להם נפילה במדבר, שיהיו ביד ס״מ שר המדבר, שאין לך נפילה גדולה מזו כידוע ליודעי מדע. ולזה דקדק לומר ״ופגריכם אתם יפלו״, שאחר שקראם פגרים אמר יפלו, ואם על המיתה הוא אומר היה לו להקדים הנפילה שהיא הסובבת בהם שם הפגר, וכמו שאמר למעלה ״יפלו פגריכם״, אלא ודאי על השפלת ונפילת הגופות אחר מיתה הוא אומר. ודקדק לומר אתם, שלא יבינו מאמר ״פגריכם״ שבא לומר על בני בניהם, שגם עליהם יאמר בכנוי, כי הבן חלק מאביו, לזה אמר ״אתם״.

וחכמי קאשטיליה המגרשים שמעתי משמם שפרשו שחוזר על משה ואהרן שגזר ה׳ עליהם גם כן שימותו במדבר, ולזה אמר תיבת אתם למשה ואהרן שעמהם הוא מדבר, ונתן ה׳ טעם לדבריו במה שגמר אומר ״אם לא זאת אעשה לכל העדה וגו׳ יתמו ושם ימתו״, על דרך אמרם זכרונם לברכה (במדבר רבה יט,יג) בפסוק ״ויתא ראשי עם״ שטעם שנקבר משה בעבר הירדן להביא דור המדבר לעולם הבא, ולזה אם לא היו מתים משה ואהרן במדבר לא היו חיים דור המדבר. וזה דרך רמז, כי ודאי שלא יאמר פגר על משה ואהרן שגופן זך כמלאכים, גם לא יאמר לשון נפילה על שני מאורי עולם.

ופגריכם אתם וגו׳. לא תחשבו זה הכת אשר בקשו להיות ברשות עצמם כי גם המה בכלל כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם. לא כן. אלא אתם תפלו במדבר הזה. ובע״כ הנני משגיח עליכם ואתם בעול עבודתי עומדים:

מ פירוש דבר על הבנים בסיפור זה להכניסם לארץ ואלו ימותו צריך לומר ואתם להבדילם זה מזה: