פרשת שלח · במדבר פרק יד פסוק טז
במדבר יד, טז
מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת־הָעָם הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,495 · 14 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק יד12 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · דעת זקנים · בעל הטורים · בכור שור · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על במדבר יד, טז
מבלתי יכלת וגו'. לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים, ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים, זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת מבלתי יכלת — מתוך שלא היה יכלת בידו להביאם שחטם:
יכלת. שם דבר הוא:
תרגום אונקלוס לבמדבר יד, טז
מִדְלֵית יוּכְלָא קֳדָם יְיָ לְאָעָלָא יָת עַמָא הָדֵין לְאַרְעָא דִי קַיֵם לְהוֹן וְקַטְלִנוּן בְּמַדְבְּרָא
תרגום יונתן לבמדבר יד, טז
מִן בִּגְלַל דְלָא הֲוָת יוּכְלָא מִן קֳדָם יְיָ לְאַעֲלָאָה יַת עַמָא הָדֵין לְאַרְעָא דְקַיֵים לְהוֹן וּקְטָלִינוּן בְּמַדְבְּרָא
אבן עזרא על במדבר יד, טז
יכלת. שם כמו עד יבושת המים ואיננו לשון מדה כדרך הדרש:
וישחטם במדבר. הטעם ויהרגם ואמר וישחטם בעבור המדבר כי שם ירעו הצאן:
רשב"ם על במדבר יד, טז
אבל עכשיו מפרש תחלה למה יאמרו מצרים כן, כי שמעו שאתה הוצאתם בכח גדול ובעמוד אש ובעמוד ענן הכל דרך אהבה יתירה וחיבה. ולבסוף תהרגם כאיש אחד?! ואמרו מצרים לא מתוך שנאה עשה להם כך, אלא מבלתי יכולת להלחם עם שלשים ואחד מלכים. ועתה שוב מחרון אפך. למען שמך שלא יתחלל.
דעת זקנים על במדבר יד, טז
מבלתי יכולת ה'. ויאמרו לא מחמת שנאה המיתם שהרי ראינו שהיה מחבבן בהיות אשר עין בעין וגו' אלא מבלתי יכולת ה' היה:
בעל הטורים על במדבר יד, טז
מבלתי ב' במסרה. מבלתי יכולת ה' ואידך ותזנו אל בני אשור מבלתי שבעתך בענין תועבות ירושלים כביכול שעונות ישראל עושין ליד חזקה שאין בה יכולת:
וישחטם במדבר החי"ת שבורה לומר שעברו על התורה שכרת עליה שמונה בריתות בכלל ושמונה בריתות בפרט ועל כן נתן רשות למלאכי חבלה לפרוע על חטאתם:
בכור שור על במדבר יד, טז
מבלתי יכולת ה'. יאמרו לא המית' בשביל שנאה שהיה לו עמהם שהרי היה מחבבם הרבה אלא כיון שראה שאינו יכול לעשות מה שהבטיחם המיתם:
אור החיים על במדבר יד, טז
מבלתי יכלת ה׳ וגו׳. פרוש, או שאין בו כח חס ושלום כנגד יושבי הארץ, או על דרך אמרו (תהילים י״ד:א׳) ״אמר נבל בלבו אין אלהים״, פרוש, שאפס היכולת שהיה קודם לזה חס ושלום, ויש בזה חלול השם גדול.
העם. בא מאמר זה לסתור טענת הכנסת זרעו של משה, ואמר כי חלול השם יהיה גם בזה, כל שלא מכניס העם הזה, וכמו שכתבתי בפסוק ״ושמעו מצרים״ (במדבר יד:יג). וכח טענת משה היא שהגם שהם מנאצים אותו, אם יהרגם בבת אחת יש חלול השם גדול בכל העולם. ואולי כי הוא זה שרמז הכתוב בתחלת דברי משה שאמר ויאמר משה אל ה׳, פרוש אמירה זו היתה לסבת דברים הנוגעים אל ה׳ כדי שלא יתחלל שמו חס ושלום.
וישחטם במדבר. טעם שדבר בלשון זה, לרמוז את אשר יגשימו הדברים באלהי עולם, והטעם כי כשתהיה הסבה כי חס ושלום הגבל בכח הנה הוא בגדר הגשם חס ושלום.
העמק דבר על במדבר יד, טז
להביא את העם הזה. זה הדור עד שיגיע דור השני ועד כה וכה בע״כ יהיו הטף ונשים במקום אחד ויהי ישוב במקום המדבר. מש״ה וישחטם במדבר. הרגם לפני עתם משא״כ אם היו האנשים האלה חיים. והיו בע״כ נכנסים לא״י וזה אין יכולת לכבשם. וגם זה בודאי אין רצון ה׳ שיהיו כלים ביד הכנענים שהרי הכל ראו שרצונו ית׳ לעשות אותם לו לעם. ולא יאמרו אלא שאין יכולת להביאם לא״י. אבל יעשם לעם במדבר. וע׳ מש״כ עוד בספר דברים שם בשנוי נוסח התפלה:
מלבי"ם על במדבר יד, טז
מבלתי יכולת ה' ר"ל יען שאפס כחו ולא יכול להביאם אל הארץ לכן בחמלתו עליהם המיתם במדבר בפעם אחד לבל יראה בצרתם ימים רבים, ואחר שכל הנסים והפלאות שעשית עד עתה היה כדי שכל העמים יכירו גודל כחך, איך תעשה עתה דבר שעי"ז יבוטל כל מה שפעלת עד הנה:
שפתי חכמים על במדבר יד, טז
ק ולא פועל לנקבה אבל חסר למ"ד כאלו אמר יכולת לה':
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| מִבִּלְתִּי | בִּלְתִּי מילית | 482 | |
| יְכֹלֶת | יָכֹל פועל | י-כ-ל | 460 |
| יְהוָה | — | 26 | |
| לְהָבִיא | בּוֹא פועל | ב-ו-א | 48 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| הָעָם | עַם שם עצם | ע-מ-ם | 115 |
| הַזֶּה | זֶה כינוי | 17 | |
| אֶל | אֵל מילת יחס | 31 | |
| הָאָרֶץ | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 296 |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| נִשְׁבַּע | שָׁבַע פועל | ש-ב-ע | 422 |
| לָהֶם | — | 75 | |
| וַיִּשְׁחָטֵם | שָׁחַט שם עצם | ש-ח-ט | 373 |
| בַּמִּדְבָּר | מִדְבָּר שם עצם | ד-ב-ר | 248 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Numbers – רשב"ם על במדבר, דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Numbers – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Numbers – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.