במדבר יד, לה

אֲנָא יְיָ גְזָרִית בְּמֵימְרִי אִם לָא דָא אֶעְבֵּד לְכָל כְּנִשְׁתָּא בִישְׁתָא הָדָא דְאִזְדַמְנוּ עֲלָי בְּמַדְבְּרָא הָדֵין יְסוּפוּן וְתַמָן יְמוּתוּן

אֲנָא יְיָ גְזָרִית בְּמֵימְרִי אִין לָא גְזָרִית בְּמֵימְרִי לְכָל כְּנִישְׁתָּא בִישָׁתָא הֲדָא דְאִזְדַמְנוּ לְמַרְדָא עָלַי בְּמַדְבְּרָא הָדֵין יְסוּפוּן וְתַמָן יְמוּתוּן

הנועדים עלי. שאמרו לרגום באבנים עבדי השם בעבור שאמרו כבוד השם:

במדבר הזה. יתום קץ כל אחד ששם קץ כל אחד:

ושם ימתו. כלם קרוב מהקץ:

אני ה' דברתי. גזר דין זה, כי הוא גזר דין שיש עמו שבועה ואינו נקרע, ואע"פ שאינו נקרע נדחה הוא, שכן דחהו משה בתפלתו ארבעים שנה.

אם לא זאת אעשה שלשה פסוקים קצרים מענין אחד יש בפרשה זו ואלו הם אם יראו את הארץ אשר נשבעתי, אם אתם תבואו אל הארץ, אם לא זאת אעשה לכל העדה, כאדם האומר אם לא אעשה דבר זה כך וכך יארע לי אלא שלא רצה לפרש מפני כבוד שכינה.

הנועדים עלי שאמרו לרגום עבדי עד שנראה כבודי.

אני ה' דברתי. וקיימתי:

אם לא זאת אעשה. כלומ' מאחר שדברתי אני מי יוכל למחות שלא אעשה זאת שאמרתי כל העדה:

אני ה׳ דברתי אם לא וגו׳. צריך לדעת מה כונת מאמר אני ה׳ דברתי, הלא יודעים אנו כי ה׳ הוא המדבר? עוד מה כונת אמרו אם לא זאת וגו׳, ומה הוא אמרו ושם ימתו? אכן ירצה על זה הדרך: ״אני ה׳״ שהוא מדת החסד והרחמים גם היא הסכימה על המשפט כתוב, והוא אמרו דברתי דברים קשים אלו. ואם תאמר איך תסכים מדה זאת על הצרה לישראל? לזה אמר ״אם לא זאת אעשה״, ואאריך עמהם להיטיב, יודע אני תכליתם שיאבדו מעולם הזה ומעולם הבא על ידי ניאוציהם אשר יוסיפו לחטא, והוא אמרו במדבר הזה יתמו, פרוש, כלם יהיו כלים בשלמות, ושם לעולם הבא ימותו. לזה דבר ה׳ משפט זה שימותו במדבר ולא יתמו כי בניהם הקים תחתם, וגם לעולם הבא לא ימותו כמאן דאמר (סנהדרין קח.) יש להם חלק לעולם הבא, ומעתה רחום הוא בדין זה.

אני ה׳ דברתי וגו׳. עד כה היתה הגזירה להעדה המלינים ולכל הפקודים. אמנם עוד היו כמה מסנהדרין שלא היו באמת מלינים ולא החטיאו את הרבים וגם לא היו בכלל הפקודים וא״כ לא היו בכלל הגזירה. בכ״ז בעידן ריתחא ענשינן אפי׳ על חטא קל. ע״כ הוסיף הקב״ה אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הנועדים עלי:

במדבר הזה יתמו. יכלה כח חכמתם ושררותם:

ושם ימותו. לגמרי. בשביל שהיו עכ״פ בכלל הנועדים עלי. ולא הכירו בכח חכמתם כמה שוגים המה:

אני ה' דברתי שזה לא דברתי וגזרתי ע"י מה"ד ושם אלהים המורה דין רק ע"י שם הוי"ה המורה רחמים שאני עושה זאת ברחמים גדולים והוא מדה טובה מאתי שלכן אני חושב יום לשנה כדין מדה טובה, כי אם לא זאת אעשה היינו אם לא אעשה זאת לכל העדה הרעה הנועדים עלי לחשב להם יום לשנה, אז במדבר הזה יתמו ושם ימותו אז מגיע להם כפי הדין עונש כפול [א] שבמדבר הזה יתמו כלם אף הפחותים מבן עשרים, [ב] שגם שם ימותו כמו שפי' חז"ל ושם ימותו לעוה"ב שימותו גם בעולם הנפשות שלא יהיה להם חלק לעוה"ב, וא"כ מה שאני חושב להם יום לשנה אינה תנואה ועלילת מה"ד רק חסד ורחמים שעי"כ לא יתמו במדבר, כי הפחותים מבן עשרים יכנסו לארץ ולא ימותו לעוה"ב כי יקומו בתחיה: