במדבר יד, כג

אם יראו. לא יראו:

לא יראוה. לא יראו את הארץ:

אִם יֶחֶזוּן יָת אַרְעָא דִי קַיֵמִית לַאֲבָהַתְהוֹן וְכָל דְאַרְגִיזוּ קֳדָמַי לָא יֶחֱזִנַהּ

בִּשְׁבוּעָא אֲמִירָא דָא דְלָא יֶחֱמוּן יַת אַרְעָא דְקַיֵימִית לְאַבְהַתְהוֹן וְלָא דָרָא דְאַרְגִיזוּ קֳדָמַי לָא יֶחְמוּנָהּ

וְטַעַם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ – כִּי כָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ. וְר״א אָמַר: ״כָּל מְנַאֲצַי" - מִבְּנֵיהֶם, וְאֵין בּוֹ טַעַם. וְאוּלַי יִרְמוֹז זֶה לַדּוֹרוֹת הַגּוֹלִים מִמֶּנָּה, כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (תענית כט), וְכָאן קָבַע לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת בַּלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁיִּזְכּוֹר לָהֶם עוֹנְשָׁם הָרִאשׁוֹן:

וכל מנאצי. מבניהם:

אם יראו את הארץ. שלא יראו את הארץ כלשון כל אם שאין אחריו תנאי כפול כמו אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך חי ה' אם יומת (שמואל א יט, ו) ודומיהם.

וכל מנאצי לא יראוה. וגם מבניהם שאינם בזאת הגזרה שלא הגיעו לכ' שנה כל אותם שינאצוני לעתיד לא יראוה כמו שקרה למתים על דבר קרח ועל דבר פעור ובנחשים ובשרפים:

וכל מנאצי. מבני בניהם לא יראוה. ויהיה רמז לבכיה לדורות, לזמן החורבן והגלות שלא זכו לראותה.

אם יראו וגו׳ וכל מנאצי וגו׳. צריך לדעת למה הצרך לפרש המנאצים, מנין יעלה על הדעת שלא יהיו בכלל הגזרה שהצרך לפרטם? ואפשר כי לפי שה׳ אמר ״וינסו אותי זה עשר פעמים״, שזה יגיד כי כל שלא נסה עשר פעמים, והם אותם שיצאו ממצרים פחות מעשרים, אינם בכלל הגזרה. לזה הוציא המנאצים מהכלל, שהגם שיהיה בהם שלא נסו עשר פעמים, נחתמו בגזרה זו. ומנאציו הם המרגלים או אותם שהיו זורקין אבנים בענן ה׳ כדברי רבותינו זכרונם לברכה (סוטה לה.).

גם נתכון הכתוב לרשום פרט חדש במרגלים, שלא יהיו ראויים לארץ, פרוש שלא יטלו חלק בה. וכמו שאמרו במסכת בבא בתרא (קיז.) שבניהם של מרגלים לא נטלו חלק המרגלים בארץ, אלא חלק אבי אביהם, עד כאן. מה שאין כן כל הדור ההוא שנטלו חלקם בניהם, ופרוש ״יראוה״ פרוש שלא יהיו ראויים לה. ולזה גמר אומר ועבדי כלב וגו׳ וזרעו יורישנה, וידיעת ההפכים משכלת מהנאמר.

וכל מנאצי לא יראוה. אלו המנאצים לא יראוה אפי׳ פחות מעשרים שנה. אבל מי שלא האמין ברצון ה׳ לא נענש אלא מבן עשרים שנה. באשר להם ביחוד הראה את כבודו ואותותיו לכך ולא השגיחו:

ג (גור אריה) דודאי לא יראו כי אין ספק לפני הקדוש ברוך הוא: