דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת שלח · במדבר פרק יד פסוק לז

במדבר יד, לז

וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת־הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְהוָה׃

גימטריה של הפסוק כולו: 2,318 · 9 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק יד

11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · ספורנו · רבנו בחיי · בכור שור · אור החיים · כלי יקר · העמק דבר

רש"י על במדבר יד, לז

במגפה לפני ה'. באותה מיתה ההגונה להם מדה כנגד מדה הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה ולא במגפה, וזהו לפני ה', באותה הראויה להם על פי מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שהוא מודד מדה כנגד מדה:

תרגום אונקלוס לבמדבר יד, לז

וּמִיתוּ גֻבְרַיָא דְאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא בְּמוֹתָנָא קֳדָם יְיָ

תרגום יונתן לבמדבר יד, לז

וּמִיתוּ גוּבְרַיָא דְאַפִּיקוּ טִיב בִּישׁ עַל אַרְעָא בְשִׁבְעָא יוֹמִין בְּאֵילוּל וַהֲווֹן מוֹרָנֵי נַפְקִין מִן פְּרַתְהוֹן וְאָזְלִין עַד בֵּית לִישַׁנְהוֹן וְאָכְלִין לִישַׁנְהוֹן עִם מוֹרִיגֵיהוֹן וְאִתְקַבָּרוּ בְּמוֹתָנָא מִן קֳדָם יְיָ

רמב"ן על במדבר יד, לז

מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה – כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי (רמב״ן על במדבר י״ג:ל״ב) כִּי עָנְשָׁם הַגָּדוֹל הָיָה בַּעֲבוּר הַדִּבָּה שֶׁהוֹצִיאוּ כִּי ״אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא״, וְהָיָה שֶׁקֶר גָּמוּר, שֶׁהִיא הָיְתָה מְלֵאָה עַמִּים רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיהוֹשֻׁעַ (י״א ד'): ״הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם רַב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד״, וּבַתּוֹרָה (דברים ז' א'): ״וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ, שִׁבְעָה גּוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים״. וְהֵם הָיוּ מַפְלִיגִים בְּחֹזֶק הָעָם ״כִּי עַז הָעָם״ (במדבר י״ג:כ״ח), ״כִּי חָזָק הוּא מְאֹד״ (שם פסוק לא), וְלֹא הֵשִׁיבוּ עַל דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לָהֶם ״הַמְעַט הוּא אִם רָב״ (שם פסוק יח), אֲבָל אָמְרוּ לָעָם אַחֲרֵי כֵן כִּי הָאָרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. וְכָתַב רַשִׁ״י (רש״י על במדבר י״ד:ל״ו): כָּל הוֹצָאַת דִּבָּה לְשׁוֹן הוֹצָאַת דְּבָרִים שֶׁהֵם מַלְקִיחִים אֶת הָאָדָם לְדַבֵּר בּוֹ, כְּמוֹ "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" (שיר השירים ז י), וְיֶשְׁנָהּ לְטוֹבָה וְיֶשְׁנָהּ לְרָעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר "מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה", שֶׁיֵּשׁ דִּבָּה שֶׁהִיא טוֹבָה. וְהִנֵּה כָּתוּב ״וּמוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל״ (משלי י' י״ח), וְאֵינֶנּוּ לְטוֹבָה, וְכֵן ״לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ״ (במדבר י״ד:ל״ו), וְכֵן ״וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב״ (משלי כ״ה י'). אֲבָל כָּל דִּבָּה לְרָעָה, וְיַזְכִּיר "דִּבָּה רָעָה" לְהַפְלִיג:

אבן עזרא על במדבר יד, לז

וימתו. כמו מתו:

במגפה כלם יחד:

ספורנו על במדבר יד, לז

וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה. באותה מגפה שאמרו הם שתקרה בארץ אוכלת יושביה והנה פעולת אויר הארץ היתה להם לזרא ומתו תכף:

רבנו בחיי על במדבר יד, לז

במגפה לפני ה'. באותה ההגונה להן, מדה כנגד מדה, הם חטאו בלשון ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאין מלשונם ובאים לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה, וזהו לפני ה' באותה מדה הראויה להם על פי מדותיו של הקב"ה שהוא מודד מדה כנגד מדה. כן פירש רש"י ז"ל.

בכור שור על במדבר יד, לז

במגפה. האמורה לאחרים שימותו במדבר ולא נכנסו לארץ אבל יהושע וכלב חיו ואיכא למימר במגיפה של קרח ושהיתה אחרי המרגלים:

אור החיים על במדבר יד, לז

וימתו האנשים מוציאי דבת וגו׳. פרוש – והם מוציאי דבה מתו, על דרך אמרו (תהילים ט:יז) ״בפעל כפיו נוקש רשע״. עוד ירצה לתת טעם למה מתו במגפה, לפי שהם הוציאו דבה על הארץ מדה כנגד מדה – הם דברו דבר רע וה׳ הכם בדבר.

לפני ה׳. פרוש, וכבוד ה׳ עומד שם קודם עלותו, ומשונה רשות שנתנה למשחית כאן מרשות שנתנה כשחרה אף ה׳ באהרן ומרים שלא נגעה צרעת בהם עד שהלך, מה שאין כן כאן שלפניו נתנה רשות לנגוף אויבי ה׳:

כלי יקר על במדבר יד, לז

וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ. שנשתרבב לשונם עד טבורם כו', לפי שנאמר (תהלים נח ד) זורו רשעים מרחם תעו מבטן דוברי כזב. והתינוק כשהוא במעי אמו אז הטבור עומד במקום הפה כי פיו סתום וטבורו פתוח, ומאחר שגם בבטן תעו דוברי כזב דומה כאלו גם במעי אמם פיהם פתוח לומר כזב ושקר ושם הטבור במקום פה, ע"כ נשתרבב לשונם עד טבורם לפי שבכל פה אכלו וכילו את הארץ בלשון שקר שלהם ונראה העונש בב' מקומות אלו כי הם מקום החטא.

ד"א לפי שא"י נקרא טבור הארץ (יחזקאל לח יב) כי הוא באמצע הישוב כמו הטבור שבאמצע הגוף ע"כ נראה העונש במקום טבורם לפי שספרו לשון הרע על ארץ זו היושבת על טבור הארץ.

העמק דבר על במדבר יד, לז

וימותו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה וגו׳. חזר ופירש הכתוב זה החטא ללמד דרק משום זה החטא של דבת הארץ מתו במגפה לפני ה׳. אבל משום חטא שהחטיאו את הרבים להפיח מדנים ולהלין את כל העדה. היו מתים ג״כ אבל לא במגפה. שהיא מיתה חטופה:

לפני ה׳. היה ניכר לכל שהוא בהשגחת ה׳ ולא מקרה קרה להם:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וַיָּמֻתוּמוּת פועלמ-ו-ת462
הָאֲנָשִׁיםאִישׁ שם עצםא-י-ש406
מוֹצִאֵייָצָא פועלי-צ-א147
דִבַּתדִּבָּה שם עצםד-ב-ב406
הָאָרֶץאֶרֶץ שם עצםא-ר-ץ296
רָעָהרַע שם עצםר-ע-ע275
בַּמַּגֵּפָהמַגֵּפָה שם עצםנ-ג-ף130
לִפְנֵיפָּנִים שם עצםפ-נ-ה170
יְהוָה—26
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Numbers – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • כלי יקר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kli Yakar on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.