האם חייבים להשתכר בפורים?

המקור

הגמרא (מגילה ז ע״ב) אומרת: ״אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי״. ומיד מספרת שרבה ורבי זירא עשו סעודת פורים יחד, ״איבסום״, ורבה ״קם ושחטיה לרבי זירא״, ולמחר ביקש עליו רחמים והחייהו. לשנה הבאה אמר רבי זירא: ״לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא״.

השולחן ערוך והרמ״א

השולחן ערוך (או״ח תרצה, ב) מעתיק את לשון הגמרא. הרמ״א מוסיף: ״וי״א דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו, ויישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. ואחד המרבה ואחד הממעיט – ובלבד שיכוין לבו לשמים״.

למה יין

נס פורים התגלגל סביב משתאות של יין: משתה אחשוורוש, שבו הודחה ושתי, ומשתה אסתר, שבו נפל המן. לכן השמחה של פורים קשורה ביין. אבל המטרה היא להגיע לשמחה גדולה בה׳ ובישועתו – לא לאבד את הדעת.

גבולות

פוסקים רבים הזהירו: מי שיודע שהשתייה תביא אותו לבזות מצווה, לא להתפלל, להתנהג בגסות או לפגוע באחרים – מוטב שלא ישתה כלל. ובוודאי שאסור לנהוג ברכב אחרי שתייה, ויש בזה סכנת נפשות ממש. מי שמשקה קטינים, או גורם לאחרים להשתכר עד סכנה – עובר על איסורים חמורים.

ההלכה המעשית

רוב הנוהגים היום שותים מעט יותר מהרגיל בסעודת פורים, ונחים קצת – כדעת הרמ״א. סעודת פורים צריכה להיות ביום, ונוהגים להתחיל אותה אחרי תפילת מנחה. טוב לעסוק מעט בתורה לפני הסעודה.

ראו סעודת פורים ופורים – המדריך.