מה זה שבת זכור ולמה חשוב לשמוע אותה?

המצווה

התורה אומרת: ״זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים... תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח״ (דברים כה, יז–יט). חז״ל למדו מ״זכור״ שהזכירה צריכה להיות בפה, וקבעו לקרוא את הפרשה פעם בשנה בציבור, בשבת שלפני פורים – כי המן היה מזרע עמלק.

מן התורה

השולחן ערוך (או״ח תרפה, ז) כותב: ״יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותה מדאורייתא, לפיכך בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא״. והרמ״א מוסיף: ״ואם אי אפשר להם לבא – מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם״.

הקריאה

מוציאים שני ספרי תורה: באחד קוראים את פרשת השבוע, ובשני – למפטיר – את ״זכור״ (תרפה, ב). ההפטרה היא ״פקדתי״ – על מלחמת שאול בעמלק. הקורא צריך לדקדק היטב, ונוהגים לקרוא פעמיים את המילה ״זכר״ – בצירה ובסגול – כדי לצאת לכל הדעות.

נשים

בחיוב נשים בפרשת זכור נחלקו האחרונים: יש שפטרו, כי זו מצווה שהזמן גרמא או כי היא קשורה במלחמה, ויש שחייבו. נוהגות רבות לבוא לבית הכנסת לשמוע, ובקהילות רבות עושים קריאה נוספת לנשים אחרי התפילה.

כוונה

השומע צריך לכוון לצאת ידי מצוות זכירת עמלק, והקורא – להוציא את הציבור. נוהגים שהגבאי מכריז על כך לפני הקריאה. מי שלא שמע – יש אומרים שיוצא בשמיעת ״ויבוא עמלק״ בפורים בבוקר, ויכוון לצאת בה.

ראו שבתות מיוחדות וקריאת התורה. הקיצור מביא את הדינים בסימן קמ.