למה אוכלים אוזני המן בפורים?

מנהג, לא הלכה

מצוות פורים הן ארבע: קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה (אסתר ט). אוזני המן אינן אחת מהן. זהו מאכל שנהגו בו ישראל, כמו סופגניות בחנוכה, ומנהג כזה יש בו ערך של שמחת החג וזיכרון הנס – אבל אין בו חיוב.

מאיפה השם

בגרמנית ויידיש נקרא המאפה ״המן־טאשן״ – ״כיסי המן״, ויש שכתבו שהשם המקורי היה ״מון־טאשן״, כיסים ממולאים בפרג. בעברית קיבל המאפה את השם ״אוזני המן״. לפי מקצת המסורות זה רמז לכך שהמן הובל לתלייה, ונהגו בעבר לחתוך את אוזני הנידון; זה טעם עממי ולא מקור הלכתי.

מילוי פרג ושאר טעמים

יש שנתנו טעם למילוי הפרג: אסתר אכלה בארמון זרעונים, כמו שאכל דניאל, כדי לא להיכשל במאכלות אסורים. הטעם מובא בספרי מנהגים מאוחרים, ואינו מדברי חז״ל. מסורות אחרות מסבירות את הצורה המשולשת כרמז לשלושת האבות שבזכותם ניצלו ישראל. כל אלו טעמים שנאמרו בדרך דרש.

שימוש מעשי

אוזני המן נפוצות כחלק ממשלוח מנות. כדי לצאת ידי חובת משלוח מנות צריך שתי מנות של מאכל או משקה לאדם אחד, ואוזני המן יכולות להיות אחת מהן. ברכתן – כמו כל מאפה מקמח – ״בורא מיני מזונות״, ואם אוכלים מהן שיעור סעודה גדול – יש לשאול על ברכת המזון.

ראו עוד למה מתחפשים בפורים וסעודת פורים.