האם אפשר לשמוע מגילה בטלפון או בזום?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תרפט, ב) קובע: ״אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא ידי חובתו״. כלומר, השומע יוצא בשמיעה מאדם החייב בקריאה. השאלה היא אם שמיעה דרך מכשיר נחשבת ״שמיעה מן הקורא״.

המחלוקת

בטלפון, ברדיו ובזום הקול נקלט במיקרופון, הופך לאות חשמלי, ונבנה מחדש ברמקול. רוב פוסקי זמננו סברו שזה קול חדש ולא קולו של הקורא, ולכן אין יוצאים בו ידי חובה – לא במגילה ולא בשופר. יש פוסקים שצידדו להקל בשעת הדחק, בשידור חי.

בשעת הדחק

חולה בבית חולים, אדם בבידוד, או מי שנמצא במקום שאין בו קורא – ישמע את הקריאה בשידור חי בלי לברך. עדיף לבקש ממישהו שיבוא לקרוא לפניו מגילה כשרה, אפילו בלי מניין. מי שיודע לקרוא – יקרא בעצמו מתוך מגילה כשרה.

מיקרופון בבית הכנסת

גם רמקול בבית הכנסת מעורר את אותה שאלה, ולכן קוראים את המגילה בלי מיקרופון. כששומעים גם את קולו הטבעי של הקורא – יוצאים בו.

בפועל

לא סומכים על הטלפון או הזום לכתחילה. מי שיודע מראש שיהיה בבית – יתאם קריאה. ראו ברכות קריאת המגילה.