האם אומרים ״על הניסים״ בפורים – בתפילה ובסעודה?

בתפילה

השולחן ערוך (או״ח תרצג, ב) כותב: ״אומר על הניסים בלילה וביום״. הרמ״א מוסיף: ״ואם לא אמרו – אין מחזירין אותו... ואין אומרים על הניסים רק ביום י״ד אבל לא בט״ו, ובליל י״ד אע״פ שלא קראו המגילה עדיין – אומר על הניסים בתפילת ערבית״. בירושלים ובערים מוקפות חומה, שבהן פורים בט״ו – אומרים בט״ו.

בסעודה

״אומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ, ואם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה – אומר על הניסים, דבתר תחילת סעודה אזלינן; ויש מי שאומר שאין לאומרו״ (תרצה, ג). הרמ״א כותב ״ונוהגין כסברא ראשונה״. כלומר, הסעודה שהתחילה בפורים נשארת ״של פורים״ גם אם נמשכה עד הלילה.

מה הנוסח

״על הניסים... בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע, ביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים...״. בניגוד לחנוכה, אין בפורים הלל, והגמרא אומרת ש״קרייתא זו הלילא״ – קריאת המגילה היא ההלל.

שכח

מי ששכח ״על הניסים״ ולא נזכר לפני שאמר את השם בסוף הברכה – אינו חוזר. בברכת המזון יכול לומר ב״הרחמן״: ״הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות... בימי מרדכי ואסתר״, כמו בחנוכה (על הניסים בחנוכה).

ראו סעודת פורים ופורים משולש.