מה עושים כשפורים חל ביום שישי?

סעודה בבוקר

הרמ״א (או״ח תרצה, ב) כותב: ״ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה... ורוב הסעודה צריך להיות ביום... וכשחל פורים ביום שישי – יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד שבת. ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית – הרשות בידו״. כלומר, הסעודה הרגילה אחר הצהריים עלולה להימשך אל תוך השבת ולפגוע בתיאבון לסעודת ליל שבת ובהכנות, ולכן מקדימים.

שאר המצוות

קריאת המגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים – כרגיל. מי שרוצה לסיים את כל המצוות לפני הסעודה, יתכנן בהתאם. בעיר מוקפת חומה (ירושלים), כשט״ו חל בשבת – זהו ״פורים המשולש״, שבו המצוות מתחלקות בין שישי, שבת וראשון; זה מצב אחר, ויש לו דינים משלו.

סעודה שנמשכת אל השבת

מי שהתחיל סעודה ביום שישי והגיעה השבת – יש שיטה של ״פורס מפה ומקדש״: מכסים את הלחם, מקדשים על היין וממשיכים כסעודת שבת. בברכת המזון יש שאלה אם להזכיר ״על הניסים״ ו״רצה״ – ונחלקו הפוסקים. כדי להימנע מספקות, נוהגים לסיים את הסעודה הרבה לפני השקיעה.

כבוד השבת

השמחה והשתייה בפורים לא צריכות לבוא על חשבון השבת: יש להשאיר זמן להכנות, להדלקת נרות בזמן ולתפילה. מי ששותה – ישים לב שיוכל לקבל את השבת כראוי.

ראו גם משתה בפורים ועל הניסים בפורים.

התכנון ביום שישי

כדאי לתכנן מראש: לשמוע את המגילה בבוקר מוקדם, לחלק משלוחי מנות ומתנות לאביונים עד הצהריים, ולהתחיל את הסעודה מוקדם ככל האפשר. כך נשאר זמן להכנות השבת, ואין צורך להיכנס לשאלות של סעודה שנמשכת אל הלילה.