האם מותר לרכוב על סוס?

השימוש בבעלי חיים

התורה התירה לאדם להשתמש בבעלי חיים לעבודה ולרכיבה – האבות רכבו על גמלים וחמורים, והמלכים על סוסים ופרדות. הקיצור (קצא, א) כותב שצער בעלי חיים אסור מן התורה, אבל ״אם צריך האדם להם לרפואה או לשאר דבר – מותר״. רכיבה רגילה היא שימוש מותר.

הגבולות

אסור להכות את הסוס מכות רבות ללא צורך, להעמיס עליו מעבר לכוחו, או לרכוב באופן שגורם לו פציעות. מי שמחזיק סוס חייב לדאוג למזונו ולמנוחתו, ולהאכיל אותו לפני שהוא עצמו אוכל. תחרויות שבהן מאלצים סוסים למאמץ קיצוני – יש בהן שאלה של צער בעלי חיים.

בשבת

השולחן ערוך (או״ח שה, יח) פוסק: ״אין רוכבין על גבי בהמה, ולא נתלים עליה״. הטעם – גזרה שמא יחתוך זמורה כדי להנהיג אותה, וגם משום שמצווה על שביתת בהמתו. האיסור חל גם ביום טוב (או״ח תקכד, א). לכן חוות רכיבה סגורות בשבת לשומרי מצוות.

רכיבה טיפולית

רכיבה טיפולית מסייעת לילדים ולמבוגרים עם קשיים מוטוריים ורגשיים. כשנעשית ביום חול, עם יחס טוב לסוס – היא שימוש ראוי בבעל חי לתועלת האדם.