האם מותר לאכול כבד אווז?

חשש טריפה

השולחן ערוך (יו״ד לג, ג) פוסק: ״הוושט שניקב לחללו בכל שהוא – נבילה״ (טריפה). בפיטום מחדירים צינור לוושט פעמים רבות ביום, ויש חשש ממשי לפציעה ולנקב. בעבר, כשהפיטום נעשה בידיים, נהגו בקהילות מסוימות לבדוק את הוושט, אך עם פיטום תעשייתי החשש גדל, ופוסקים רבים כתבו שרוב העופות המפוטמים בשיטה זו טריפה או ספק טריפה.

צער בעלי חיים

״צער בעלי חיים דאורייתא״ (קיצור קצא, א). ההלכה מתירה להשתמש בבעלי חיים לצורך האדם – ״לרפואה או לשאר דבר״ – אבל רבים מהפוסקים לא ראו בייצור מעדן יוקרתי, בדרך של סבל מתמשך, ״צורך״ שמתיר את הצער.

בפועל

בישראל הפיטום נאסר בחוק משנת 2005, וכבד אווז כשר כמעט אינו מצוי. כבד אווז מיובא – יש לבדוק את ההשגחה ואת שיטת הגידול, ורבים מהרבנים ממליצים פשוט להימנע. כבד עוף או כבד אווז שלא פוטם – מותר כרגיל (בצלייה כדין כבד).

הרעיון

איסור צער בעלי חיים מלמד את האדם רחמנות. גם כשמותר להשתמש בבעלי חיים למאכל, התורה מבקשת שהשימוש יהיה במידה ובלי אכזריות מיותרת. מעדן שכל ייצורו מבוסס על סבל ממושך של בעל חי – אינו מתיישב עם המידה הזו, ולכן רבים בוחרים לוותר עליו גם מעבר לשאלת הכשרות.