האם מותר לגדל כלב בבית?

המקור

במשנה ובגמרא (בבא קמא פג, א) נאמר: ״לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלת״. השולחן ערוך (חו״מ תט, ג) פוסק: ״אסור לגדל כלב רע אלא אם כן הוא אסור בשלשלאות של ברזל״. הטעם – כלב רע מזיק, נושך, ומפחיד אנשים, עד שחז״ל אמרו שאישה מפחד נביחתו הפילה.

בזמננו

הרמ״א שם כותב: ״וי״א דהשתא שאנו שרוין בין העכו״ם ואומות – בכל ענין שרי, ופוק חזי מאי עמא דבר; מיהו נראה, אם הוא כלב רע שיש לחוש שיזיק בני אדם – דאסור לגדלו אלא אם כן קשור בשלשלאות של ברזל״. כלומר, כלב שאינו מזיק – מותר. כלב תוקפני – אסור, אלא בקשירה.

כלב שמירה ונחייה

כלב שמירה – מותר, אם מגדלים אותו במקום שאינו מזיק לעוברים. כלב נחייה לעיוור או כלב טיפולי – הפוסקים התירו, ויש שהתירו להכניס כלב נחייה לבית הכנסת לצורך העיוור.

צער בעלי חיים

מי שמגדל כלב – חייב לדאוג לו: אוכל, מים, טיפול רפואי ומקום מוגן. ״אסור מן התורה לצער כל בעל חי״ (קיצור קצא, א). אסור להפקיר כלב כשכבר לא רוצים בו – מחפשים לו בית.

שבת

בשבת – הכלב מוקצה, ואין מטלטלים אותו, אבל מותר להאכיל אותו. הוצאה לטיול – רק בתוך עירוב, ועם רצועה שאוחזים בה כראוי. יש בזה פרטים, ושואלים רב.